|
|
|
וידאו
שימוש בכיתה
תפעול
הקמה
צילום
מידע טכני
- סטנדרטים בינלאומיים
- שיטות של קלטות וידאו
תקליטורי וידאו
מבוא
השימוש הקלאסי בווידאו בשיעורים בכיתה הוא ירושה משנות הפילם. כיוון שהיה קשה לאתחל ולעצור מקרן פילם, או לסמן כמה קטעים שישודרו בפילם במהלך השיעורים, היו מתחילים את הסרט בהתחלה ומריצים אותו עד הסוף. במילים אחרות, הסרט שלט בכיתה כל זמן שהוא פעל. קשה היה למורה להדגיש מאפיינים מסוימים בסרט בשעה שהוקרן, וכך הלכו לאיבוד פרטים חשובים שהתרחשו בסרט, שרק את חלקם אפשר היה להשלים בסיכום שלאחר ההקרנה.
שימוש נכון בווידאו בשיעורים
בשימוש במכשיר וידאו, השליטה נשארת בידי המורה
- המורה יכול/ה לעצור את הקלטת כדי להדגיש נקודה מסוימת ולשוחח עליה.
- המורה יכול/ה להריץ את הקלטת למקומות חשובים ולדלג על סצנות מיותרות.
- המורה יכול/ה להנמיך את הסאונד ולדבר, כשברקע המסך מראה את התמונה לצרכי מידע גרפי בלבד.
בשימוש במכשיר DVD, המורה צריך רק להקיש את מספר הסצנה או הפוזיציה, והסרט יתחיל שם. ישנם מכשירי DVD או תוכנות מחשב של DVD המאפשרות תכנות רשימה של קטעים, כך שהמורה לא צריך/ה להסתבך עם מקשים שונים במהלך השיעור.
כדי להגיע לקטע הנבחר במכשיר וידאו צריך לחכות בזמן שהוא רץ. במרבית המכשירים יש לעצור את הסרט בדיוק במספר המבוקש, מה שגוזל זמן ולא תמיד מדייק .
[יש יתרון משמעותי בעריכת הקלטת לפני השימוש בשיעורים, אבל במכשירי VHS רגילים, יש ירידה באיכות האודיו והווידאו עם כל עותק שנעשה. ישנם סרטים מקצועיים שמוגנים מפני העתקות, באופן כזה שכאשר נעשית הורדה לקלטת אחרת, נוצר עיוות בתמונה ו/או בסאונד.]
בכל מקרה, שימוש דידקטי בווידאו מצריך הכנה. לא כדאי להחליט על הקרנת סרט ברגע האחרון. לתחושתי, קטע שאורכו למעלה מ-10 דקות גורע מהאפקטיביות של ההוראה ומפחית את שליטת המורה על השיעור. הקטעים האופטימליים אורכים בין 2-5 דקות. אם המורה סבור/ה כי יש לצפות בסרט שלם, מומלץ לתת אותו כמטלת בית, ולהשתמש בשיעור עצמו כפלטפורמה לסקירת הסרט ולדיון.
הפעלת מכשיר וידאו VCR
- החץ שעל הקלטת מראה את הכיוון שבו מכניסים את הקלטת למכשיר הווידאו.
- להפעלה:
- ישנו מתג On/Off. במכשירי וידאו רבים המכשיר מופעל אוטומטית עם הכנסת הקלטת.
- כפתור Play או Forward מריץ את הסרט.
[במכשירים רבים, לחיצה כפולה תריץ את הקלטת במהירות כפולה. התמונה שעל המסך תהיה מהירה יותר ובמרבית המקרים לא יהיה סאונד. לחזרה למהירות רגילה יש ללחוץ שוב על כפתור Play. ]
- כפתור Stop עוצר את הקלטת.
- כפתור Fast Forward מריץ את הקלטת קדימה במהירות גבוהה ללא תמונה. במכשירים רבים, לחיצה אחת או לחיצה ממושכת על כפתור זה בזמן שהמכשיר במצב Play תריץ את התמונה במהירות גדולה יותר.
- כפתור Rewind מחזיר את הקלטת אחורה. במרבית המכשירים, לחיצה עליו בשעה שהווידאו במצב Play מאפשרת צפייה בקלטת בשעה שהיא רצה לאחור במהירות גדולה .
- כפתור Pause מאפשר עצירה של הקלטת כאשר התמונה נשארת על המסך. (מכשיר וידאו של ארבעה ראשים יציג תמונה יציבה "קפואה". במכשיר דו-ראשי התמונה תקפוץ.)
הרכבת המכשיר
מערכת וידאו בסיסית מצריכה וידאו או DVD ומוניטור (מסך טלוויזיה). היום, לכל המוניטורים/מסכים יש יציאות ישירות לאודיו ווידאו המתחברות למכשיר הווידאו או ה- DVD. את מרבית מכשירי הווידאו ניתן לחבר גם דרך יציאת האנטנה שעל המסך ואז יש לכוון את המסך לתחנה הנכונה (תדר רדיו) שהמתאם הפנימי של מכשיר הווידאו מבקש.
התחברות ישירה
יש לחבר את יציאת הווידאו (video out) של מכשיר הווידאו/DVD לכניסת הווידאו (video in) של המוניטור/מסך/טלוויזיה. יציאת קול (audio out) של מכשיר הווידאו לכניסת הקול (audio in) של המוניטור.
כבלים/חיבורים:
החיבורים השכיחים ביותר הם פלאגים RCA.
Scart, או Europin, הוא חיבור מולטי-פין מלבני שיש לו פונקציות רבות
Video in/out, audio in/out/stereo) וכדו').
בפין BNC וידאו, נעשה שימוש במכשור מקצועי יותר
במיני פין מולטי-פונקשן -- אודיו ווידאו במיני פין אחד, נעשה שימוש בעיקר במצלמות וידאו
בפין S-Video, קונקטור 4 פין, משתמשים בעיקר בווידאו "S", לאיכות גבוהה יותר של התמונה.
יש להחליט באיזה מחבר צריך להשתמש למכשיר הווידאו או למוניטור הספציפי ולהשתמש בכבלים המחברים עם הפינים הנכונים ועם מתאמים (אם יש בהם צורך) כדי לחבר בין שני המכשירים.
חבר/י את שני המכשירים באמצעות הכבלים/קונקטורים המתאימים.
כוון/י את המוניטור לתחנה הנכונה או ל "input selection" בהתאם למה שמצוין בחוברת ההפעלה של המוניטור.
חיבור RF
[למרבית מכשירי הווידאו ישנו ממיר פנימי שמחליף בין סימני האודיו והווידאו לתדר של תחנת טלוויזיה. (לרוב, התחנה ממוקמת בין 32-40 UHF)].
חבר/י כבל אנטנה לטלוויזיה וליציאת האנטנה של מכשיר הווידאו (antenna out).
הכנס/י קלטת טובה ,עם תמונה וקול, למכשיר הווידאו.
קרא/י את חוברת ההפעלה המצורפת למכשיר הטלוויזיה כדי לדעת כיצד מכוונים תחנה. ערוך/י חיפוש לתחנה שבה רואים את תוכן הקלטת או כוון/י ידנית את התחנה.
כאשר תוכן הקלטת נראה על המסך, כוון/י את התחנה בהתאם לכתוב בחוברת ההפעלה.
צילום לצרכי שיעור
צילום נוח בווידאו מאפשר למורה להביא דוגמאות חיות-חיצוניות לשיעורים, שאולי אי אפשר היה להדגימם בין כתלי הכיתה.
צלמו רק את המידע הדרוש לשיעור.
אם אינכם מתכוונים לערוך את הסרט לפני השיעור, תכננו במדויק את תוכן הצילום, את משך הזמן שהוא יארך ואת הסדר בו יצולם. צלמו בהתאם לתכנוניכם, ואל תחרגו ממנו.
אל תנסו להרים הפקה דרמטית (אלא אם זו מטרת הצילום) . ברוב המקרים, זה ייראה מגוחך ויבזבז את זמן השיעור.
השתמשו בקול רק כשיש בכך צורך. במרבית המקרים, מוטב שהמורה יתן/תתן את ההסבר בע"פ בכיתה ולא בגוף הסרט.
[בשעת הצילום, אפשר לדבר ולהסביר מה מצולם (לצורך אישי). כאשר מקרינים את החומר המצולם בכיתה, צריך לזכור להנמיך את הסאונד.]
"טיפים" בצילום
הניעו את המצלמה בצורה הגיונית, לא משום שמשעמם לכם ביד.
ברוב המקרים הצמצם הוא אוטומטי. ניגודים קיצוניים באור עלולים להחשיך את התמונה. בצילומי-פְנים, נסו לא לצלם מול חלון או דלת פתוחה. הצמצם מתכוונן לפי האור החזק ביותר, וכל אור שהוא פחות חזק מוחשך כתוצאה מכך.
העמידו את מסגרת התמונה באופן שיהיה נעים למתבונן:
אנשים מצולמים מביטים אל תוך הפריים, ולא מחוצה לו. השאר/י מקום ריק בצד שאליו מסתכלות הדמויות. (אם הן מסתכלות אל המצלמה, העמד/י את הדמות באמצע התמונה. אם הן מסתכלות ימינה, העמד/י את הדמות בצד השמאלי של המסגרת והשאר/י מקום ריק בצד ימין, כאילו הדמות מסתכלת אל האיזור הריק.)
נסו להכניס לפריים רק את המידע החיוני. מידע לא חיוני מפריע לצופה ומסיח את דעתו ממה שמנסים להדגיש.
במעקב אחר אובייקט נע, תנו למצלמה להוביל ולא להשתרך אחרי האובייקט.
מידע טכני
תקנים בינלאומיים
יש בעולם שלוש שיטות של וידאו:
PAL השיטה האירופאית
NTSC השיטה האמריקאית והיפאנית
SECAM השיטה הצרפתית, הרוסית וכן נעשה בה שימוש במדינות רבות במזה"ת.
עד לפני מספר שנים, מרבית מדינות מזרח אירופה השתמשו בשיטת SECAM. כיום, כמעט כולן עברו ל PAL, וגם חלק ממדינות חבר העמים עוברות אליה.
בישראל משתמשים ב PAL. רבים ממכשירי הווידאו שלנו מתאימים גם להקרנה בשיטת NTSC. ההיפך אינו נכון. קלטת שמוקלטת בארץ, לא תוכל להיות מוקרנת בצפון אמריקה.
שיטות של קלטות וידאו
VHS
רוב הקלטות הביתיות הן בשיטת VHS. ישנן מצלמות וידאו ביתיות (JVC ו-Panasonic) שמשתמשות גם הן בשיטה זו. קלטות המיני שלהן נכנסות למכשיר וידאו רגיל באמצעות קלטת ממירה.
VIDEO 8
רוב המצלמות הביתיות משתמשות בשיטה זו. כל מצלמות הווידאו יכולות גם להציג את הסרט שבקלטת עם חיבור ישיר למסך הטלוויזיה, על אף שהקלטות של מצלמות אלה אינן מתאימות למכשיר וידאו סטנדרטי. לעומת זאת, אפשר להעביר אותן לקלטת VHS ע"י חיבור המצלמה למכשיר הווידאו: להפעיל את הסרט (על המצלמה), ולהקליט על קלטת רגילה ממכשיר הווידאו.
DV
מחירן של מצלמות וידאו דיגיטליות כיום הוא כפול (לפחות) ממחיר המצלמות המתוארות לעיל, אבל איכות התמונה בהן טובה בהרבה. הן גם קטנות יותר, וניתן לשלוט בהן באמצעות המחשב למטרות עריכה, ללא ירידה באיכות התמונה והקול.
תקליטורי וידאו
DVD
שיטת ה-DVD מכוונת בינלאומית כסטנדרט בסיסי להרצת וידאו, אודיו, ROM ו-RAM (שהם תוספת נייד/חילופי לזיכרון או מקום) -- במחשבים. כפורמט להקרנת וידאו הוא מוצלח מאוד, אבל סיבוכים ואי-התאמת תקנים להקלטה (בווידאו ובמחשב) ובאודיו, או דיסק בשיטה מחיקה (כמו קלטת וידאו: ניתן להקליט ולמחוק ולהקליט מחדש) העיבו על הצלחת ה-DVD כך שהוא עדיין אינו כשיר להיות פורמט מדיה טוטלי.
CD-VIDEO
פורמט וידאו באיכות פחות טובה מ-DVD. שימוש בקומפקט-דיסק להקרנה על המחשב (גם דרך מכשיר (DVD.
Ó שמואל רוזננברג התשס"ה
|
| |