סילבוס של הקורסים - תשעג





שם הקורס: מעגל השנה בגן  (68001.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
הוראת מעגל השנה בגן

מטרות הקורס
1. הסטודנטית תכיר שלכל חג תוכן משלו המתבטא במצוות, מנהגים, סמלים,והווי.
2. הסטודנטית תכיר בחשיבותו של ראש חודש להבנת לוח השנה העברי.
3. הסטודנטית תלמד לתכנן ולפתח את נושא השבת כנושא שנתי.
4. הסטודנטית תבין את הקשיים בלימוד חגים בגיל הרך.
5. הסטודנטית תכיר את הגישה האינטגרטיבית בהוראת חגים בגן.
6. הסטודנטית תלמד לתכנן ולעבד נושא חג על פי שיקולי דעת דידקטיים ההולמים את הגיל הרך.

תכני הקורס
1. הלוח העברי: היכרות עם המבנה, עונת השנה, משמעות המצוות המנהגים והסמלים.
2. הכרת המצוות והתפילות, משמעות סמלי השבת, קדושת השבת, שבתות מיוחדות.
3. תפיסת זמן ומושג בגיל הרך.
4. נושא אינטגרטיבי: ארגון תוכן ופיתוח נושא.
5. הכרת תוכניות לימודים בנושאי שבת ומועד.
6. חשיפה לאמצעי הוראה כמו: שירים, סיפורים ומשחקים.
7. תכנון אירועים מיוחדים בגן כמו: מסיבות, סעודות, קבלת שבת וכו'
8. פריסה, תכנון,ועיבוד של נושא חג על פי מטרות ושיקול דעת דידקטי.


דרכים ואמצעי הוראה
1. הרצאות
2. דיונים
3. סדנאות
4. סרטי ווידיאו

חובות הקורס
* נוכחות והשתתפות פעילה
* הגשת עבודה: פריסת נושא חג.
* הצגה בכיתה של מהות החג מבחינה היסטורית והלכתית.
ביבליוגרפיה
1. הירש, ש"ר, (תשכ"ו). מעגלי השנה, תל אביב הוצאת נצח.
2. הלוי, ח', קיצור שולחן ערוך "מקור חיים" או מקור חיים השלם.
3. משה"ח-אגף הנוער ומרכז המתנסים (1994). הפעלופדיה. סדרה לפעילויות והפעלות, ירושלים, המחבר.
4. טלשיר, ת, (1993). ספר המשחגים מדריך לתכנון משחקים, תל אביב , אמקור.
5. כי טוב, א, (1978). ספר התודעה כרך א ו-ב ירושלים, דפוס וינפלד.
6. כץ,ש, (1986). יום יום חג, שירים וסיפורים לכל מועד, ירושלים, כתר.
7. משה"ר האגף לתוכניות לימודים (תשמ"א). לקט חמד- סדרה לבית ספר ממ"ד לימים הנוראים ולשלושת הרגלים, ירושלים, המחבר.
8. ההסתדרות הציונית, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, מעיינות – סדרה של ספרות עיון וספרות דידקטית, ירושלים.
9. מרכוס, א, (1990). חג לעם אנתלוגיה של סיפורי עם לחגי ישראל, ירושלים, כתר.
10. (תשנ"ג). תוכניות לימודים, - נקודת מוצא למיקוד למידה משה"ח, המנהל הפדגוגי, ירושלים, האגף לת"ל, חלק א'.
11. משרד החינוך, (1981). לקט חמד לשלוש רגלים, מדריך למורה, ירושלים, תוכניות לימודים.
12. ניסים, ר, (1992). בשבילי הגן תוכניות עבודה לגן הילדים הממלכתי דתי. ירושלים, משרד החינוך והתרבות, מנהל חינוך דתי.
13. פראנק, מ, (1980). סדרת המועדים, ירושלים, יד לאחים ארגון פעילים.
14. פרנקל, א, אפרתי, ח, (1991). חמדת הימים הלכות שבת לתלמיד, חמדת ימים.
15. צדקיהו, ת, (1998). משחק מחשבה על מעגל השנה, ירושלים, משרד החינוך והתרבות, מנהל חינוך דתי.
16. רוזנברג,צ, (ללא ציון שנה). מעגל השנה, בני-ברק, ספריית שרשרת.
17. רשובסקי, ג, שינובר, צ, (ללא ציון שנה). ספר השבת, נחלים, מפות.
18. שפרברג, ד, (1995). מנהגי ישראל מקורות ותולדותם, ירושלים, מוסד הרב קוק.









שם הקורס: התפתחות האישיות  (68002.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
1. הבעה עצמית באמצעות שימוש בחומרים מגוונים:
1. כשפה וכתקשורת
2. כדרך לקליטה ולעיבוד מידע
3. כאמצעי לפתוח כשרים ומיומנויות.
2. אמנות בחיי הילד ותרומתה להתפתחותו הריגושית קוגניטיבית ואישית.
3. תרומתן של האומנויות בעיצוב היבטים אסתטיים של הילד בחוויית החג.
4. התנסות בחומרים על ידי הסטודנטית וההשלכות לגבי הילד.
א. ציור ורישום, מהו הנייר המתאים? אילו צבעים? היכן מציירים?
התנסויות בסיסיות: א. לצייר בגיר שעווה
ב. לצייר בגיר יבש
ג. לצייר בלורדים
על מצעים אטומים, על מצעים שקופים
ד. משחקי שרבוט בכל שלבי התפתחות
ה. לרשום בעפרונות גם לסרטט
ו. שחור על לבן או לבן על שחור
ז. להפיק מרקמים – מיחוי
ח. ציורי קסם
ט. לצייר ולרשום בחוטים ובחומרי טקסטיל
י. לצייר על חומרן או נחושת וריקוע
ב. קירוע, גיזור והדבקה בנייר, עשיית קולאז'
א. להרכיב קומפוזיציה
ב. לשכפל צורה בגזירה
ג. מגזרות נייר
ד. מה אפשר להפיק מחומרים
ה. ניגודים-פוזיטיב נגטיב
ו. לשחק בנייר משי
ז. ויטראז'
ח. תמונה גזורה מעיתון
ט. לארוג בנייר
י. להבליט ולפסל ברצועות בריסטול
יא. להעמיד את הנייר מדו מימד לתלת מימד.
יב. לשחק בקיפולי נייר
יג. לעבור מקולאז' לאסמבלאז' מצרפים בשילוב חומרים.
ג. ציור בצבע לח
• ציור בצבעי אצבעות
• ציור בצבעי גואש ודרך ארגון העבודה
• לשרבט ולצייר באצבעות
• לחוות צבעוניות
• עקרונות הרכבת צבעים
• להרכיב צבעים וגוונים
• לצייר במגוון כלים ומכשירים
• להפגיש צבע גואש עם צבע שמן
• לצייר בדבק, בחול, באדמה ובצבע


ד. הדפסה
• להדפיס בעצמים מהסביבה
• להדפיס מונופרונט הדפס יחיד
• להדפיס בחומרים מהטבע
• לשחק בהדפסת דגמים
• להכין חותמות מחומרי ספוג ולהדפיס
• להדפיס בעזרת חוטים

ה. כיור ופיסול
חומר חרסתי, פלסטלינה, עיסת נייר גבס, לעצב בחוטי ברזל ובעיסת נייר.

ו. צירוף, פיסול ועיצוב
• הכנת מצרפים בתבליט
• לנעוץ ולפסל
• לפסל בקר
• לעצב דמויות
• לעבור מראש לדמות שלמה
• לעבוד בטקסטיל ובעור
• לעבוד בעץ
• לחבר ולהניע פיסול ועיצוב
• לעבוד עם נייר ופלסטיק
• להרכיב כאילו פסיפס
• לשחק בפיסול ברשת
• פסול סביבתי

5. ניתוח והתייחסות לדרכי ההבעה של הסטודנטית.
6. דרכי הגשת החומרים במסגרת הלימודית על פי שונות בין הלומדים וגיל הילדים.
7. הסכמות והמיומנויות המוטוריות הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות אשר השימוש בחומר יוצר מפתח אצל הילד בגיל הרך.
8. מינוח של השלבים הגרפיים על פי שוורץ.
א. שלב השרבוט ב. שלב התיאורי טרום סכימטי ג. שלב המושגים החזותיים.
9. דרכי התייחסות ההולמות לתוצרים של הילד בגיל הרך.
10. ארגון פעילויות ההבעה והיצירה בחומרים:
1. הכנת מוקדים על פי אופניות עבודה.
2. עקרונות בבחירת חומרי עבודה, היבט בטיחותי, היבט התפתחותי אישי, היבט אומנותי, היבט כלכלי, הקצאת זמן סדר וניקיון.
3. שיקולי דעת בהצגת תוצרי הביטוי העצמי של הילד ושל אומנים מוכרים בגן ובכתה.






שם הקורס: אוריינות עבודה בסביבה ממוחשבת  (68003.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
1. קהילה לומדת בסביבה המתוקשבת- התרבות הדיגיטאלית והשפעתה על
מערכת החינוך.
2. "סטנדרטים במידענות": הגדרת המידע הנדרש, איתור מידע, עיבוד ואחזור,
הצגה, הערכה ביקורתית, אתיקה.
3. המאפיינים של הוראה ולמידה מקוונת.
4. מידענות בסביבה הבית ספרית: יישומים בחינוך ובהוראה ומודלים לימודיים
בסביבה מקוונת.
5. מיומנויות שימוש ברשת
6. ישום עקרונות האוריינות המידענית בפעילויות מלוות למידה, פיתוח יחידות לימוד
בסביבה עתירת טכנולוגיה, שיעור מקוון,הוראה מרחוק,פיתוח כישורי חשיבה
בפעילויות מידענית מתוקשבת ועוד.
7. סוגיות בגלישה בטוחה,באתיקה ובהקניית ערכים לשמירה על קניין ישר ורוחני ברשת.
8. כישורי הנחיה להחדרת השינוי בתפיסת תפקודי המורה ,התלמיד ומערך הלימוד .



חובות הקורס:
 השתתפות ונוכחות פעילה.
 קריאת מאמרים וחומר ביבליוגראפי.
 השתתפות פעילה בתרגילים בכיתה המתרגלים קהילה לומדת ומתקשרת בסביבה מתוקשבת לגווניה.
 פיתוח מודלים ללמידה מידענית בתחומי דעת שונים.
 התנסות בהובלת תהליך אוריינות בסביבה מתוקשבת לכיתה.
 תוצרי הפיתוח יוצגו ללמידה ולהערכה באתר מלווה קורס.







שם הקורס: זנרים בספרות ילדים  (68004.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
1. "בין סופר לקוראיו" תורת ספרות הילדים של לאה גולדברג.
2. השירה לילדים חתך ז'אנרי, שיר סיפורי קצר ושיר סיפורי ארוך, שיר סיפור ריאליסטי, שיר סיפור דימיוני, המשל ושירי מעשיה.
3. הז'אנרים בשירת לאה גולדברג תוך השוואה לשירי ילדים של משוררים אחרים.
4. השירה לילדים חתך תימטי, מוטיבים מרכזיים בשירת ל. גולדברג, היחסים בין הילדים והמבוגרים בשירת הילדים של ל. גולדברג, בהשוואה לשירי משוררים אחרים.
5. מוטיבים מרכזיים בשירת ל. גולדברג: בדידות, התנגשות בין ילדים למבוגרים, תפיסת הילד-אגוצנטריות, דמיון וקסם בעולם הילד, הילד והחלום, השתקפות, המחשת העולם לילד, תמונות נוף ותופעות טבע, סתו, חורף וגשם. המשוררת על שירתה.
6. הסיפור לילדים, הסיפור המחורז. הספורים המחורזים של ל. גולדברג.
7. הספור לילדים, סיפורי לאה גולדברג המקוריים והמתורגמים, סוגי הסיפורים / סיפור ריאלסטי, סיפור ריאליסטי קצר, סיפור ריאליסטי ארוך.






שם הקורס: גאומטריה  (68005.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
גאומטריה
מטרות הקורס
1. להכיר את מבנה הדעת של גיאומטריה.
2. להכיר צורות גיאומטריות, תכונותיהן והקשרים ביניהן.
3. להכיר היבטים לוגיים של הגיאומטריה (הגדרה, היסק נכון ועוד).
4. להכיר גישות להתפתחות התפיסה הגיאומטרית בגיל הרך.
5. להכיר היבטים דידקטיים כלליים בלימוד הגיאומטריה (שימוש באמצעי המחשה, פעילויות מסוגים שונים ועוד).
6. לפתח יכולת להתאמת החומר לתלמיד (היכרות עם ספרי לימוד ותכנית הלימודים).

תכני הקורס
1. מבנה הדעת של הגיאומטריה, עם דגש על הגיל הרך.
2. הכרת צורות גיאומטריות: גופים, מצולעים, זוויות, משולשים, מרובעים וסימטריה.
3. התפתחות דרכי חשיבה גיאומטרית של ילדים בגיל הרך.
4. דרכים שונות ללימוד נושאים גיאומטריים.
5. ניתוח פעילויות והתאמתן לילדי גיל הרך

דרישות הקורס
* השתתפות פעילה בשיעורים.
* קריאת מאמרים בביבליוגרפיה.
* חקר דרכי חשיבה גיאומטרי של ילדים בגיל הרך.
* הכנת פעילויות.

ביבליוגרפיה
אלברט, ג'ין, לינצ'בסקי, ליאורה וכהן, ניצה
הוראת הגיאומטריה בבית הספר היסודי – דפי עבודה לסטודנט ; מדריך למורה
מכון מופ"ת, ירושלים, תשנ"ב

חומרים באתר של מרכז מורים ארצי למתמטיקה בחינוך היסודי והקדם יסודי באוניברסיטת חיפה http://mathcenter-k6.haifa.ac.il

מאמרים באתר – מתורגמים לעברית
Battista, M.T. (November 1999). "The Importance of Spatial Structuring
in Geometric Reasoning". Teaching Children Mathematics.
Clements, D.H. and Sarama, J. (October 2000). "The Earliest Geometry" Teaching Children Mathematics.
Clements, D.H. and Sarama, J. (April 2000). "Young Children's Ideas about Geometric Shapes". Teaching Children Mathematics.
Fox, T.B. (May 2000). "Implications of Research on Children`s Understanding of Geometry". Teaching Children Mathematics.
Schifter, D. (February 1999). "Learning Geometry: Some Insights Drawn
from Teacher Writing". Teaching Children Mathematics.
Van Hiele, P.M. (February 1999). "Developing Geometric Thinking through
Activities That Begin with Play". Teaching Children Mathematics.








שם הקורס: ילדים בעלי צרכים מיוחדים  (68006.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
שם הקורס: ילדים בעלי צרכים מיוחדים תשע"ג
שם המרצה: גב' אביגיל באס
משך הקורס: 1 ש"ש
אופי הקורס: שיעור
הקורס מיועד: שנה א'

תיאור הקורס
בקורס נבחין בין התפתחות תקינה לחריגה בקרב ילדים בגיה"ר ונלמד כיצד ניתן לאתר חריגויות בקרב ילדי הגן וביה"ס היסודי תוך התייחסות למאפיינים של החריגויות השונות ולדרכי טיפול בגן ובכיתות א'-ב'.
במהלך הקורס נכיר מאפיינים שונים של אוכלוסיית ילדים בעלי צרכים מיוחדים ונדון בסוגיה של שילובם במסגרות הרגילות. נראה כיצד ניתן לעזור לילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת הגן וביה"ס ולאלו גורמים מחוץ למסגרת הרגילה יש להפנותם במידת הצורך.


מטרות הקורס
1. הסטודנטית תפתח רגישות ואמפטיה כלפי ילדים מתקשים ומודעות לצורכיהם הייחודיים.
2. הסטודנטית תכיר אוכלוסיות ילדים בעלי צרכים מיוחדים, תוך התייחסות למאפיינים ולדרכי טיפול וסיוע בגן ובכתות א'-ב'.
3. הסטודנטית תרכוש ידע לגבי הצוות הרב מקצועי העובד עם הילד בגן ובבית הספר וכיצד הם יכולים לקדם את הילד.
4. הסטודנטית תלמד כיצד ניתן לאתר ולזהות קיומה של בעיה בגן ובכתות א'-ב', ומהו תהליך שיש לקיים עם הורי הילד והצוות הרב מקצועי.
5. הסטודנטית תיוודע למורכבות שיש ביחס לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות הרגילות ותכיר בתפקיד הצוות החינוכי בהצלחת השילוב.

תכני הקורס
• ההבדל בין התפתחות תקינה לחריגה בקרב ילדים בגיה"ר.
• שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות רגילות.
• הכרת סוגי חריגויות: ליקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, לקויי ראיה, לקויי שמיעה, פיגור שכלי ותסמונת דאון, בעיות רגשיות והתנהגותיות, בעיות מוטוריות ותחושתיות.
• הכרת הצוות הבין תחומי המשולב בגן ובבית הספר-שירותי העזר והמערך המסייע - פסיכולוג חינוכי, יועץ חינוכי, קלינאי תקשורת, מרפא בעיסוק, מורים להוראה מתקנת וכד'.

דרישות הקורס
* נוכחות והשתתפות פעילה ורצינית בשיעורים.
* הגשת תרגילים לאורך הקורס.
* עריכת ראיון עם גננת או מחנכת בגיל הרך.
* מבחן בסוף הסימסטר.

ביבליוגרפיה
* אל-דור, י. הפרעת הקשב והריכוז במערכת החינוך - איך זה נראה, שפ"י, משה"ח.
* אלישר, ש. גורני, ז. טנה, ש. (2012) ירידה בשמיעה בקרב ילדים ובני-נוער, הוצאת עמותת "שמע" ואגף השיקום במשרד הרווחה.
* אנגלרט, מ, ושוורץ, צ.(עורכים). ילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך- חשיבות האיתור וההתערבות המוקדמת והפעולות הנגזרות מכך, נייר עמדה לוועדת דורנר. פורום גיל הרך בשפ"י.
* אסקוזיצי, א' וסקולי, ע' (1997). כולנו שווים ושונים, מדריך לגננת. משרד החינוך האגף לתוכניות לימודים, האגף לחינוך קדם יסודי, ירושלים: הוצאת מעלות.
* בורלא, ע. העופר המסכן, בתוך הבחוץ. הוצאת עם עובד, 1978.
* בנזימן, חגית. (1988) מתקן הפנסים. תל-אביב: מודן.
* ברקלי, ר. א. (1998). לשלוט ב-ADHD מדריך מלא ומוסמך להבנת הפרעות קשב וריכוז. תל-אביב: גלילה.
* גולדהירש, א. (2002) מבטים: מסתכלים בסביבה טבעית על ילדים: חוברת הדרכה לעריכת תצפיות בגנים להיכרות מעמיקה עם ילדים בני 3-5. ירושלים : משרד החינוך. מחלקת הפרסומים.
* גלברט-אבני, ע. (1989) כיבוי אורות, סידרת ניצנים, צמרת.
* גלברט-אבני, ע. (1993) ילד אחד משותק בתוך: כהן, אדיר (עורך). להפליג עם כוכב. רכס.
* גרין, ר. (תשס"א) ילד פיצוץ. תל אביב : עם עובד.
* דיין, י. (תשס"ג) זכות השתיקה - אילמות סלקטיבית – הילדים השותקים בגן. הד הגן, (תשס"ג, ב)
* דיל, ד' (תשנ"ט). על ילדים חושים ותנועה. ירושלים: מעלות
* חגי, ע. (2005) ילד שלי מיוחד- על ילדים עם קשיים תחושתיים, מוטוריים, שפתיים, תקשורתיים והתנהגותיים. מושב בן-שמן: מודן.
* חוזר מנכ"ל תשסח/3(ד) (2007) תכנית השילוב במסגרות החינוך הרגיל - לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות. משרד החינוך.
* חוק חינוך מיוחד (1988) ס"ח מס' 1256 מיום 21 ביולי 1988.
* חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 7), התשס"ג-2002
* כהן, א. (עורכת) שילובים- מדריך לצוות החינוכי המשלב תלמידים בעלי לקויות משמעותיות בחינוך הרגיל, מתי"א תל-אביב, משרד החינוך והתרבות עיריית תל-אביב- יפו, מינהל החינוך והתרבות.
* כצנלסון,ע.(2005). ילדים מסורבלים: הגדרה, אבחון וטיפול. החינוך וסביבו. (כז), 330-321 .
* מישורי, ע. (2001) יש לי חבר והוא אחר, סטימצקי.
* מנדלס, נ. (1999) על ילדים, רגשות וחברים. ירושלים: משרד החינוך.
* מסכת אבות, משנה.
* משרד החינוך (1995) תכנית מסגרת לגן הילדים גילאי 6-3 הממלכתי והממלכתי-דתי הערבי והדרוזי. הוצאת מעלות.
* משרד החינוך (2009) לגעת מבעד לשריון-שיח בין עולמו הפנימי למעטפת חייו של תלמיד בעל הפרעת קשב וריכוז, משרד החינוך.
* משרד החינוך (2010) עשייה חינוכית בגן הילדים קווים מנחים לצוות החינוכי. ירושלים: גף פרסומים, משרד החינוך.
* מתי"א יחדיו, אבני דרך התפתחותיות, דפי עזר לגננת להערכת תפקוד הילד בגן-גילאי 3-5.
* קושניר, ח. מדריך למורה: נהנים לכתוב בכתב. ירושלים: אח"י.
* קלינגמן א. , אייזן ר. (1990) ייעוץ פסיכולוגי – עקרונות, גישות ושיטות התערבות, תל-אביב: רמות.
* שאלון קונרס למורים (CTRS-39)
* Corn, A. L & Koenig, A.J (2002) Literacy for Students with Low Vision: A Framework for Delivering Instruction. Journal of Visual Impairment & Blindness, 96. 305–321.

סרטונים
* אנגלרט, מ. (2011) רגשות ותהליכים חברתיים בגן. גנnet.
* אפללו, א. (2010) עדות אישית: ההתמודדות היום יומית עם לקות למידה. הערוץ האקדמי, אוניברסיטת חיפה.
* גולדהירש. א.(2011) ילדים בעלי צרכים ייחודיים ואיתור מוקדם. גנnet.
* העולם הבוקר (2007) מאבק למען שילוב ילדי 3-4 - ראיון עם רויטל לן-כהן, רשת.
* טרבלסי, ת. (תשס"ח) קריאה תמה. מגמת תקשורת, מקיף דתי גרוס, קרית גת.
* עטר, ש., אדרי, י., דמרי, ש. (תשס"ט) עינייך עצומות לרווחה, מגמת תקשורת, אולפנת בנ"ע, נתיבות.
* פורמנסקי, מ. (תשס"ה) והולכתי עיוורים בדרך,מגמת תקשורת, אולפנת צביה, הרצליה.
* פינטו, א. (תשס"ה) 20 ק"ג של אדרנלין, מגמת תקשורת, אור תורה-סטון, ירושלים.
* שקין, ב. החברה הכי טובה שלי, עמותת שמע ומשרד החינוך-האגף לחינוך מיוחד.

אתרי אינטרנט
• אגודת ניצן לטיפול בילדים ובבוגרים עם ליקויי למידה http://www.nitzan-israel.org.il/main/siteNew/index.php
• גנnet-אתר לפיתוח מקצועי לגננות בישראל, משרד החינוך ומט"ח http://ganenet.cet.ac.il/
• מקום מיוחד- מאגר המידע להורים ולמשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים. http://makom-m.cet.ac.il/pages/lib-home.asp
• משרד החינוך, אגף חינוך מיוחד-קשר מיוחד http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Special
• משרד החינוך, האגף לחינוך יסודי http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/
• משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות http://www.justice.gov.il/mojheb/NetzivutNew/
• מתי"א אשדוד http://www.orianit.edu-negev.gov.il/matiaasd/
• מתי"א מיתר http://www.orianit.edu-negev.gov.il/matiamtr/
• מתי"א שומרון http://www.mshomron.edu1.org.il/BRPortal/br/P100.jsp
• מתי"א תל-אביב http://matyata.go.cet.ac.il/go/index.asp
שפ"ינט- את השרות פסיכולוגי יעוצי, משרד החינוך: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/shefi






שם הקורס: אומנות לגיל הרך  (68007.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:

מטרות הקורס
1. הסטודנט יכיר ויִצפה בהקניית הוראת האמנות.
2. הסטודנט יכיר מבנה שיעור אמנות.
3. הסטודנט ינתח אירועים בכיתה וימיינם על-פי קריטריונים דידקטיים שרכש.

תכני הקורס
1. אמנות בחיי הילד ותרומתה להתפתחותו הפסיכולוגית.
2. מטרות החינוך להבעה ויצירה בתחום האמנות.
3. עקרונות בבחירת חומרים לעבודת התלמידים.
4. פיתוח גישה דידקטית פדגוגית להוראת האמנות.
5. העצמת הסמכות המורית.
6. אהבת התלמיד ללא תנאי, ואמונה ביכולתו.
7. תפקיד התלמיד בבית הספר.
8. חוקים וגבולות.
9. הפרעות בשיעור.
10. שיתוף, ובקשת עזרה.

דרישות הקורס
* צפייה בשיעורי המורה המאמן.
* ניתוח שיעור ודיון במליאה.

ביבליוגרפיה
1. ארבוס, ר. (2004). קורות בתינו. ירושלים: נתיבות החינוך היהודי.
2. באב, צ. ואגם, ר. (תשנ"ה). הבעה ויצירה בחומרים. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, המינהל הפדגוגי, האגף לתוכניות לימודים, האגף לחינוך קדם-יסודי.







שם הקורס: אוריינות הכתב והשיח  (68009.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
.
שם הקורס: אוריינות הכתב והשיח

שם המורה: ד"ר טליה חביב
דוא"ל: habibtalia@gmail.com

מטרות הקורס:
o אוריינות ושפה דבורה: לבחון את הקשרים בין אוריינות לבין שפה דבורה, ואת חשיבות השיח הדבוּר בפיתוח האורייני; להבין את מאפייני השיח האורייני הכתוב והדבוּר.
o השלכות לגן: לבחון את התפתחות השפה הדבורה והכתובה, ואת דרכי עידוד הקריאה, הכתיבה והשיחה המורחבת בגן, תוך השענות על תחומי דעת מגוונים: ספרות, אמנות, מדע, לשון, מתמטיקה.
o דיאלוגיות: להציג את גישתו של ויגוצקי, הקושרת בין דיאלוג רלוונטי ומשמעותי בין ילדים ומחנכים לבין התפתחות החשיבה; לבחון דרכים לקיים שיח דיאלוגי אישי וקבוצתי, ושיח רב-תרבותי בכיתה.


דרישות הקורס:
1. קריאת מאמרים וביצוע תרגילים במהלך השנה
2. עמידה במבחן סוף שנה

ביבליוגרפיה:
אולשטיין ע. (תשמ"ב), קשרי גומלין בין כתיבה וקריאה וכשירותו של הקורא, בתוך: ש' בלום-קולקה, י' טובין ור' ניר (עורכים), עיונים בחקר-השיח: קובץ מאמרים, ירושלים: אקדמון, עמ'51- 83 .
בלום-קולקה ש. (תשס"ב), מבוא: סוגות של שיח אורייני דבור: היבטים התפתחותיים ובין-תרבותיים, סקריפט, 3-4, עמ' 9-25.
בלום-קולקה ש. (2008) שפה תקשורת ואוריינות: קווים להתפתחות השיח האורייני. בתוך: ש' קליין וי' יבלון (עורכים). ממחקר לעשייה בגיל הרך- הוועדה לבחינת דרכי החינוך לגיל הרך. ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
בלום-קולקה, ש. וחביב, ט. (2010). הסוד השמור של שיח עמיתים: התפתחות אוריינית-חברתית בשיח דבור בין ילדים ובין מבוגרים לילדים. בתוך: ש. בלום-קולקה ומ. חמו (עורכים). ילדים מדברים: דפוסי תקשורת בשיח עמיתים. מט"ח.
ורדי-ראט, א', אילון, ת', אילנברג, ה', כהן, ז' ולוין, ת' (2008). מן הסיפור אל המשחק. במכללה, 20, 74-57.
וולס, ג. (1996). פעילויות אורייניות בגיל הרך והצלחה בבית הספר. בתוך: נ. פלד (עורכת) מדיבור לכתיבה. ירושלים: כרמל, עמ' 66-43.
ולדן, צ., סנדבנק, א. (תשנ"ג). שיח וטקסט, קריאה בוגרת של כתיבה ילדית. חלקת לשון, 12/11, 32-31.
זלצר, ח. (2008). כיצד כותבים את המילה? מיוצרנות למוסכמה. במכללה: מחקר עיון ויצירה. עורכים: א.שי וע. גוברמן. גיליון מספר 20. תשס"ח. 56-65.
חביב, ט., קמפף, ז., בלום-קולקה, ש. (2010). מה הסיפור של ספור השיחה? בתוך: ש. בלום-קולקה ומ. חמו (עורכים). ילדים מדברים: דפוסי תקשורת בשיח עמיתים. מט"ח.
סנדבנק, א., ולדן, צ., וזיילר א. (1995). ככתבם וכלשונם... על כתיבתם של ילדים צעירים. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, מכללת בית ברל, מל"ל.
סנו ק' וגוברמן ע'. (2008). חינוך לאוריינות בגיל הרך. במכללה. מחקר, עיון ויצירה. תשס"ח 20.
13-29.
פלד, נ. (1996). מדיבור לכתיבה. ירושלים: כרמל; המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין.
פלד, נ., בלום-קולקה, ש. (1992). בין דיבור לכתיבה. כתיבתם של ילדים בכיתות א'-ג', מעגלי קריאה, 21. 127-111.
פלד, נ. (1998). סוגות בדיבור וכתיבה. תל-אביב: מופת.
פלד נ' וש' בלום-קולקה (התשנ"ז), דיאלוגיות בשיח הכיתה, חלקת לשון, 24, עמ. 28-60.
תובל, ח. (2001). לקרא או לא לקרא. הד הגן. חוברת א', תשס"ב. 62-70.
תובל, ח. (2002) אוריינות בגיל הרך: גישה אקולוגית. בקליין, פ. וגבעון, ד.(עורכות), שפה, למידה ואוריינות. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.

כתבי עת בשפה העברית המומלצים לעיון: אוריינות הלכה למעשה, הד הגן, חלקת לשון, מחשבות כתובות, מעגלי קריאה.

Barton, D. (1994) Literacy. An Introduction to the Ecology of Written Language. Oxford: Blackwell.
Dickinson, D., K, & Tabors, O. (2001). Beginning literacy with language. Baltimore: Paul H. Brooks publishers .
Garton, A. and Pratt, C. (1989). Learning to be Literate, London: Basil Blackwell Gee, J. P. (2001). A sociocultural perspective on early literacy development. In S. B. Neuman & D. K. Dickinson (Eds.), Handbook on Research in Early Literacy (pp. 30-42). New York: The Guilford Press.
Halliday, M.A.K. (1976). Cohesion in English. London: Longman.
Levin, I., Korat, O., & Amsterdamer, P. (1996). Emergent writing among Israeli children: Cross linguistic commonalities and Hebrew specific issues. In G. Rijlaarsdam, H. van der Bergh & M. Couzijn (Eds.), Theories, models and methodology: Current trends in research of writing (pp. 398-419). Amsterdam: University Press.
Snow, C. (2004). What counts as literacy in early childhood. In: K. McCartney & D. Phillips (Eds.), Handbook of early child development. Oxford: Blackwell.
Tabors, P., Snow, C., & Dickinson, D. (2001) Bringing homes and schools together: supporting language and literacy development (.pp.313-335). In: Dickinson, D. & Tabors, P. (Eds) Beginning literacy with language.Baltimore: Paul H. Brooks publishers .


לימודים פוריים ומהנים!








שם הקורס: התפתחות ריגשית  (68010.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
1. ההתפתחות הרגשית, התפתחותה ואפיונה מהולדת הילד ועד לכתה ב, תיאוריות ביולוגיות וחברתיות על רגשות.
2. תיאוריות של התקשרות. השפעת ההורה על התקשרותו של הילד, השפעת ההתקשרות על תפקידו של הילד.
3. בעיות הילדות והטיפול בהן:
a. פחדים בשנה הראשונה.
b. התמודדות עם פרידה וקנאה.
c. פחדי הילד בשלבים אחרים ויכולתו להבחין בין דמיון למציאות.
d. האכלה ותיאוריות האכלה.
e. הפרעות הכרוכות בפחד מפני עזיבה.
f. הרגלי ניקיון וקשיים בהקניית הרגלי ניקיון.
g. התהוות המצפון.
4. כיצד מסייעים לילד להתגבר על פחדיו.
5. שיתוף הורים ומחנכים לגיל הרך בטיפול בנושאים כמו חינוך מיני, גניבה ושקרים, ביישנות יתר, תוקפנות, התפתחות המצפון, התמודדות עם בעיות משמעת ועונש, החינוך המוסרי ועוד.
6. בעיות במערכת המשפחתית, גירושין, מוות, אלימות וילדים מוכים.
7. התמודדות הורים ומחנכים עם ילדים שיש להם עיכוב בהתפתחות הרגשית.
8. תפקיד המחנכת בגיל הרך בזיהוי בעיה רגשית והפנייתה לגורמים המקצועיים.


חובות הקורס:
קריאת כל השיעורים.
קריאת מאמרים וחומר ביבליוגרפי.
יש להגיש 4 מתוך 13 התרגילים.
ניתן להגיש את התרגילים בזוגות.






שם הקורס: גוף האדם ובריאותו  (68011.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
גוף האדם ובריאותו

שם המורה: ד"ר שרה פנטילאט


מטרות הקורס
1. להכיר את גוף האדם והמערכות הפועלות בו.
2. להכיר את תהליכי הגדילה וההתפתחות בגיל הרך.
3. להכיר את מרכיבי המזון, תזונה נכונה- מהי?,ות התזונתיות בגיל הרך.
4. להכיר את מחלות הילדים והדרכים למניעת התפשטותן בגן ובחטיבה הצעירה.
5. הקניית ידע בנושאים הקשורים להיגיינה אישית, פעילות גופנית ובריאות השן לילדים בגיל הרך.

תכני הקורס
1. מבנה הגוף ותפקודו - מערכת הדם, מערכת הנשימה, מערכת העיכול, מערכת השתן, מערכת העצבים, הורמונים. יושם דגש על תופעות הנובעות מפגיעה בתפקוד המערכות הנ"ל - והשכיחות אצל ילדים.
2. תהליכי גדילה והתפתחות - יושם דגש על תהליכי הגדילה בגיל הגן, והשפעותיהם על דרישות תזונתיות, על חשיפה למחלות, ועל היכולת של הילדים לשמור על היגיינה אישית מתאימה.
3. תזונה - אבות המזון, תזונה נכונה, בפרט אצל ילדים. חינוך לתזונה בריאה.
4. מחלות ילדים - סקירה על מחלות אופייניות לגיל הילדות. אבחון המחלות ודרכי התפשטותן וכן דרכי התמודדות עם מחלות.
5. חינוך לבריאות והיגיינה בגיל הרך - כולל היגיינה אישית (בהתאם ליכולת הילדים), חינוך לשמירה על בריאות השן.

דרישות הקורס
* נוכחות והשתתפות פעילה.
* קריאת מאמרים וחומר ביבליוגראפי.
* הגשת תרגילים ומבחן.





ביבליוגרפיה
1. * אדלר, ד' ושטיין, פ' (1995). תזונה נכונה במחשבה תחילה. תל אביב: מודן.
2. ברן ולוי (1996). עקרונות הפיזיולוגיה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
3. * זוהר, ע' ושפירא, ש' (1995). הגוף ותפקודו. תל אביב: עם עובד.
4. * זקהיים, א' (1992). אנציקלופדיה לבריאות המשפחה. תל אביב: דביר.
5. כהן, ש' ולב, ח' (1989). פרקים בפיזיולוגיה של גוף האדם. רחובות: המרכז הישראלי להוראת המדעים על שם עמוס דה שליט.
6. * רותם, י' (1987). אנציקלופדיה רפואית למשפחה. תל אביב: רביבים.
7. *שרשבסקי, פ' (1995). את וילדך. תל אביב: מודן.
8. Stem L., Dietz, H,. (Eds) (1999). Guide To Your Child's Nutrition, Villard Books.







שם הקורס: התפתחות שפה  (68012.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
התפתחות שפה
שם המורה: ד"ר יעקב סגל

מטרות הקורס
1. לעמוד על עקרונות מאפייני התפתחות השפה בגיל הרך.
2. להכיר את הגישות השונות של רכישת השפה.
3. לדעת את שלבי ההתפתחות הלשונית.
4. לדעת מה הקשר בין לשון לבין חשיבה ע"פ פיאז'ה וינוצקי.
5. לדעת דרכי התערבות מוקדמת בפיתוח לשוני, ואיתור מוקדם של בעיות שפה.

תכני הקורס
1. רכישת הלשון ע"פ המחקרים
1) יכולת רכישת הלשון היא תכונה ביולוגית המאפיינת את כל בני האדם.
2) רכישה מונחית באמצעות תכנית גנטית הנמצאת ביחסי גומלין עם השפה שהילד נחשף אליה.
3) לשון מדוברת נרכשת בין הגילאים 0 ל- 19 חודש אם מתקיימים שני תנאים: "חשיפה והבשלה"
4) רכישת לשון מתרחשת בהדרגה ובקצבים שונים לאורך שנות הילדות והבגרות.
5) חלק גדול מרכישת ידע הלשון הוא אינטואיטיבי ולא מודע.
6) כל דובר לשון רוכש אותה בשלמותה.
2. איך רוכש הילד שפה? על פי הגישה ההתנהגותית, הגישה הנייטיוויסטית, הגישה של חומסקי ואחרים (פסיכולינגוויסטית) והגישה האינטראקטיבית.
3. שלבי ההתפתחות הלשונות,
1. התקופה הקדם לשונית
2. השלב החד מילי
3. צירופי מילים ראשונים
4. הדקדוק המוקדם - מבנה המשפט הפשוט
5. התחביר המורכב - מבני חיבור ושעבוד
6. מבנה השיח
7. הכישורים הפרגמאטיים
4. התפתחות המודעות המטה לשונות
ערנות פונולוגית, ערנות למילה, ערנות תחבירית וערנות פרגמטית
מטה פונולוגיה, מטה תחביר ומורפולוגיה, מטה סמנטיקה ומטה פרגמאטיקה (ע"פ יפעת).
5. ההתפתחות הקוגניטיבית ע"פ פיאז'ה וע"פ ויגוצקי ומה ביניהם.
6. הקשר בין לשון וחשיבה ע"פ עמדתו של פיאז'ה וע"פ עמדתו של ויגוצקי, הדבור הפרטי והדיבור הפנימי.
7. אבחון שפה ודבור, הפרעות בדבור בשפה ובקול, ודרכים להתערבות מוקדמת.

דרישות הקורס
* נוכחות והשתתפות פעילה.
* קריאת מאמרים וחומר ביבליוגראפי.
* הגשת תרגילים ומבחן.

ביבליוגרפיה
1. * אטקינסון, ר"ל (1995). מבוא לפסיכולוגיה, מהדורה י' פרק 9. תל אביב: לדורי.
2. * ברמן, ר' (1997). מחקרים בפסיכולוגיה של הלשון בישראל - רכישת לשון, קריאה וכתובה מבוא לפרקים העוסקים ברכישת לשון, בתוך י' שמרון (עורך) (עמ' 35-23). ירושלים: הוצאת מאגנס.
3. דרומי, א' ודיינגולד פרימרמן, ד' (1996). התערבות תקשורת ושפה לילדים ליקויי שמיעה השלב הקדם מילי, תל אביב, הוצאת רמות: אוניברסיטת תל אביב.
4. *דרומי, א' (1997). בפסיכולוגיה של הלשון בישראל היא לא מדברת היא אומרת רק מילים. התפתחות הלקסיקון בשלב החד מילי. בתוך י' שמרון (עורך) .רכישת לשון, קריאה וכתיבה עמ' 56-36. ירושלים: הוצאת מאגנס.
5. * ווהל ואחרים (2002). קריאה תיאוריה ומעשה יחידה 6 תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה.
6. * צ'וקובסקי, ק' (1985). משתיים עד חמש, ההתפתחות הלשונית של ילדים. תל אביב: ספרית הפועלים.
7. רום, א', סגל, מ' וצור, ב' (2003). ילד מה הוא אומר? תל-אביב, מכון מופ"ת.
8. שרוני – יצחק, ו' (1990) סוגיות בחינוך מיוחד. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה. יחידה 4.
9. Vygotsky L.S. (1962) Thougth and Language, Cambridge MA, MIT Press and Wiley pub.
10. Vygotsky L.S. (1978) The Development of Higher Processes, in: Cole M., Scribner S., John-Steiner V. and Sonderman E. (Eds.) Mind in Society, Cambridge MA, Harvard Univ. Press








שם הקורס: ניקוד לגיל הרך  (68013.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
ניקוד

שם המורה: ליאורה פטרובר
אופי הקורס: שיעור
משך הקורס: 2 ש"ש
הקורס מיועד: שנה א'

מטרות הקורס
מערכת החינוך מהווה היום את המכשיר המרכזי להנחלת הלשון וטיפוחה אצל התלמידים. המורות לגיל הרך ממלאות תפקיד מרכזי במערכת זו, והן מקנות לתלמידים ולתלמידות את יסודות הקריאה וההגייה הנכונה, ומשפיעות על הרגלי הדיבור והמבטא שלהם. כמו כן הן מהוות דוגמה לילדים בקריאה של פסוקים במקרא וכן בקריאת קטעי תפילה, ולשם כך עליהן להכיר את הקריאה המדויקת במקרא.
מטרת הקורס היא להכיר את כללי הקריאה הנכונה במקרא, ואת יסודות הניקוד המקובלות היום, הבנויים על קריאה זו. הקורס יקיף את הכללים העיקריים בניקוד הפועל ושם העצם, תוך תרגול שוטף של הניקוד והבהרת העקרונות המונחים בבסיסו. כמו כן יעסוק הקורס בתיקון שגיאות נפוצות בהגייה (ובניקוד).

תכני הקורס
1. הקריאה הנכונה במקרא, הבחנה בין קמץ קטן לגדול, שוואים, דגשים, הברות והטעמה.
2. הניקוד הטברני וטעמי המקרא.
3. תיקוני סגנון ודיוקים בלשון.
4. מושגים בניקוד תנועות, הברות, שוואים.
5. ניקוד הפועל השלם והגזרות.
6. ניקוד שם העצם – סגוליים, קמוצים ועוד.

דרישות הקורס
* תרגולים שוטפים
* בחנים קצרים
* מבחן בניקוד בסוף הקורס על החומר הנלמד.

ביבליוגרפיה
1. בלאו, י' (תשכ"א)דקדוק עברי שיטתי, תל אביב.
2. ברויאר מ', (תשנ"ו), חמישה חומשי תורה הנחיות לקורא בתורה ובהפטרה, חמישה, הוצאת חורב , עמ' 21 – 31.
3. לשוננו לעם נה חוברת א – ב, (תשס"ה – תשס"ו) החלטות האקדמיה בדקדוק.
4. פלהיימר א', (תשנ"ז) תרגילנו בתורתך, פסגות.






שם הקורס: מרחב הלמידה וצרכי הילד בגה"ר  (68014.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
מרחב הלמידה וצרכי הילד בגיל הרך


מטרות הקורס
1. לזהות התנהגויות שונות של הילד ולהכיר מה הם צורכי הילד בגיל הגן.
2. להכיר גישות שונות לארגון סביבה חינוכית מותאמת התפתחות.
3. להכיר גישות למידה שונות בהוראה התואמת את התפתחות הילד וצרכיו.
4. להבין שילדים לומדים דרך פעלתנות עשייה ומשחק.
5. להכיר טיפוסי לומדים ולדעת לזהותם במסגרת החינוכית.
6. להבחין בין דרכי למידה שונות של הילד.
7. להכיר דרכי הערכה, משוב ותיעוד בעבודה החינוכית.

תכני הקורס
1. קווים לדמותו הייחודית של הילד בגיל הרך, מאפייני המזג שלו, תחומי ההתפתחות הרגשית-חברתית, התפתחות מוטורית, התפתחות קוגניטיבית והתפתחות לשונית ע"פ פיאז'ה אריקסון מסלו.
2. ארגון הסביבה הלימודית ע"פ עקרונות צורכי הילד, ארגון הגן ע"פ שיטת מונטוסורי שיטת פסטלוצי עקרונות דיואי.
עיצוב סביבה המעודדת למידה אקטיבית.
עיצוב סביבה התואמת את התפתחות הילד.
משמעותו של ארגון מובנה לילד וסדר יום בגן, לעומת זרימת הפעילות בגן (לוין).
הפעילות בחצר הגן וארגונו.
הפעילות המילולית והבלתי מילולית.
פעילות מתוכננת ופעילות מזדמנת.
פעילות אינדיבידואלית ופעילות בקבוצה קטנה.
3. התאמה והגשת שיר וספור בגן. שיחה בגן ומדרש תמונה.
4. למידה ומשחק בגן ע"פ חוקרים שונים פיאז'ה, אריקסון, אייזקס ו-ויגוצקי.
5. מודלים בהוראה ודרכי למידה (ברנר, דיואי, רוגר'ס) משמעות המודלים לתחום העבודה בגן.
6. למידה תוך כדי עשייה הגישה הקונסטרוקטיביסטית של פיאז'ה דה וורי קולברג וקאמיי.
אסטרטגיות למידה יחידנית בגן, התואמת ההתפתחות הוראה שיתופית, הוראה בזוגות והוראה במליאה.
7. תוצרי למידה על פי צורכי הילד: ידע, הבנה, מיומנויות וערך כתוצר למידה.
8. גישות למידה בגן הגישה האורגניזמית של פיאז'ה, הגישה הביהביוריסטית וגישת התיווך של ויגוצקי פוירשטין וקליין.
9. הערכה של יחידים ושל קבוצה באמצעות תצפית לא מובנת, תצפית מובנת, תצפית פעילה ותיעוד.

דרישות הקורס
a. קריאת חומר ביבליוגרפי.
b. הכנת תרגילים.
c. הגשת עבודה מסכמת בעיון ובמעש.

ביבליוגרפיה
1. * וולף, ד' (תשנ"ו). פל"ח למידה פעילה וחווייתית בגן הילדים. רמלה: הוצאת המחלקה לרווחה חינוכית.
2. *יונה, ש' ואבירם, ר' (תשנ"ו). הלכה למעשה בתכנון לימודים. מקומו של המשחק בחינוך. בתוך: ירושלים: משרד החינוך, האגף לתוכניות לימודים. חוברת 11.
3. כהן, א' (תשנ"א). איכה? בחיפוש אחר האדם, פרק ג', קרית ביאליק: הוצאת אח.
4. לוין, ג' (1985). גננות משוחחות בעקבות התבוננות בפעילות ילדים. חיפה: אורנים.
5. לוין, ג' (1989). גן אחר. קרית ביאליק: אח.
6. *לוין, ג' (תשנ"ה). כיצד לומדים בגיל הרך, קרית ביאליק: אח.
7. לוין, ג' (1976). פעילות והתנהגות. פרקים בפסיכולוגיה של גיל הגן, תל אביב: אוצר המורה.
8. מעוז, ד' ובר לב, ת' (1994). סגנונות למידה. ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
9. *סולברג, ש' (1995). פסיכולוגיה של הילד המתבגר. ירושלים: הוצאת מאגנס.
10. *סרוף, א', קופר, ר' ו-דהארט, ג' (1996). התפתחות הילד טבעה ומהלכה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
11. פוירשטין, ר' ופוירשטין, ש' (1993). התנסות בלמידה מתווכת סקירה תיאורטית, בתוך: שדה חמד חוברת מס' 1.
12. קראון, ס' (1972). בני שלוש וארבע הולכים לגן. תל אביב: אוצר המורה.
13. *שמעוני, ש' ולוין, א' (תשנ"ח). כל אחד חושב אחרת, כל אחד יודע אחרת כל אחד לומד אחרת, מכון מופ"ת בית ספר למחקר ופיתוח תוכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות.
14. *תובל, ח' ו-וולף, ד' (1996). הד הגן הגישה המתכללת מול גישת המיומנויות בפתח שנות האלפיים, חוברת ב' עמודים 140-134.
15. Bredekammp S. and Copple C. (Eds.) (1997) Developmentally Appropriate Practice in Early Childhood Programs, N.A.E.Y.C., National Associaton for the Education of Young Children, Washington DC.
16. Devries R. and Kohlberg L. (1995) Constructivist Early Education Overview and Comparison with Other Programs, N.A.E.Y.C. Washington DC.
Seefeldt C. and Barbow H. (1994) Early Childhood Education, An Introduction,
(3rd Ed) N.Y. Merrill pub.







שם הקורס: סיורים בגיל הרך  (68015.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
סיורים


מטרות הקורס
1. להכיר מסגרות שונות של הגיל הרך.
2. להכיר את הילד במסגרת חינוכית רגילה.
3. להכיר מסגרות של ילדים טעוני טיפוח וילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בכיתה.
4. מודעות לנושאי תפקידים במסגרת חינוכית: פסיכולוג, יועץ, מדריך, מפקח, גננת ומורה.
5. מודעות להבדלים ייחודים הקיימים במסגרת הגן.
6. התמקדות בנושאים הייחודיים לגן הדתי.

תכני הקורס
1. מי הוא הילד:
א. התלמידים שונים זה מזה.
ב. התלמידים מיטיבים ללמוד כאשר הם פעילים.
• תצפיות על פעילות הילד תוך מודעות לסגנון הלמידה האישי.
• שונות אצל לומדים והענות לשונות.
2. הסביבה החינוכית בגן:
• עזרי הוראה - בחירתם והשימוש בהם.
• הבעה ויצירה - ארגונם וטיפוחם.
• מרכזי למידה בכיתות פעלתניות.
• זיהוי עקרונות מנחים בארגון סביבה חינוכית.
3. הכרת הגורמים המשפיעים על יצירת אקלים חינוכי כגון: הרגלים וסדר יום.
• אישיות הגננת ודרכי התנהגותה.
• עזרי הוראה, מדרש תמונה, התאמת עזרי הוראה לסיפור.
4. החינוך לאמונה ולקיום מצוות:
• פיתוח תחושת הרציפות וההשתייכות לעם ישראל.
• חינוך למצוות ומעשים טובים ע"פ ההלכה.
• טיפוח האמונה בזכותנו על ארץ ישראל.
• שבת וחג על פי ההלכה.
5. צפייה בגנים המטפחים אוריינות וכתיבה התפתחותית:
• התעניינות בספר ובתוב.
• יכולת לעקוב אחרי הספור בדפדוף.
• יכולת להבחין בין טקסט כתוב לציור.
• התחלת השימוש בסימנים דמויי כתב.
• טיפוח מודעות פונולוגית בגן.
6. צפייה בילדים משחקים:
• משחק חופשי, משחק סוציו-דרמטי ומשחק דידקטי.
• צפייה בילדים הלומדים תורה, הלכה, חשבון ולשון על פי שיטות שונות ועקרונות למידה פעילה.
7. הכרת תחומי הדעת הנלמדים בגן והיכולת להשוות מה ביניהם.
• הכרת סדר יום בגן.

דרישות הקורס
* נוכחות בכל הסיורים והשתתפות בדיון.
* סכום בכתב על כל סיור.
* תיאור מסגרת חינוכית ע"פ בחירה.
* קריאת ספר אחד ע"פ הרשימה הביבליוגרפית.

ביבליוגרפיה
חובה:
1. גביש,ת,(1994). לחשוב נכון מהגן עד התיכון, קרית ביאליק: אח.עמוד 59-83.
2. ורדי, א' (2004). הד הגן, יש לי רעיון כאילו הייתה פה סבתא. 69 (2). עמ' 48-59.
3. טל קלודי (2003הד הגן,) על הרגלים: מהותם, חשיבותם ודרך הקנייתם. חוברת א' תשרי תשס"ד
4. לוין גדעון, (2003) "להבין משחקי ילדים" הד הגן, סיון תשס"ג חוברת ד
5. לוין גדעון, (1985). גננות משוחחות: בעקבות התבוננות בפעילות ילדים. חיפה:אורנים.
6 . לוין גדעון, (2003 ) "חינוך וסביבו" שנתון מכללת סמינר הקיבוצים, תרבות של שאלות או שאלות של תרבות - על תרבות השאלה במערכת
החינוך,כרך כ"ה, תשס"ג עמ' 7-20
7. תובל, ח' (2003). הד הגן, לומדים לשחק ומשחקים כדי ללמוד, 67(4). עמ' 20 – 31.
8. Bredekamp, Sue and Copple Carol, editors (1997) Developmentally Appropriate Practice in Early Childhood Programs, Revised Edition NAEYC Washington D.C
9. Puckett, Margaret B. and Diffily, Deborah. (2004) , An Introduction to the Early Childhood Profession, Teaching Young Children, second edition. Delmar Learning, Clifton Park, New York.








שם הקורס: מדע לגיה"ר  (68016.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
מדע לגיל הרך

שם המורה: ברכה רוזיצקי
משך הקורס: 2 ש"ש
אופי הקורס: שיעור
הקורס מיועד: שנה ב'

מטרות הקורס
1. ללמוד לחשוף את הילד למדע ולתהליכים בתחומי המדע בהתאם ליכולת ההתפתחותית שלו בגיל הרך.
2. לדעת לפתח את סקרנותו הטבעית של הילד בתופעות הטבע לקראת הבנה של תהליכים מדעיים.
3. ללמוד לעורר את הילד לתהליכים של חקר ופיתוח מיומנויות חקר: שאילת שאלות,השערת השערות, תוך ניסוי , תצפית ואיסוף נתונים.
4. לדעת לקרב את הילד למקורות מידע שונים (מבוגר, מומחה, ניסוי, ספר וסרט) ולטפח את היכולת להשתמש בהם בגן.
5. לעודד את הילד להשתמש בדרכים שונות באמצעים מתחומי המדע לפתרון בעיות מחיי יום יום.
6. לדעת לחשוף את הילד להנאה מן העסוק בתחומי מדע ולעורר את המוטיבציה שלו לעסוק בהם גם לכשיתבגר.

תכני הקורס
1. רקע תיאורטי:
- גבולות היכולת של הילד בגיל הרך והבנתו (ע"פ רצף התפתחותו) בהבנה אינטואיטיבית,עד ליכולת ניסוח מילולי ומתן הסבר משמעותי.
- נקודות ציון בהתפתחות ההיסטורית של הגישה המדעית.
- המודל במחקר המדעי.
2. מדעי החומר:
א) מבנה החומר, מצבי צבירה, צפיפות החומר, שינויים פיסיקליים ושינויים כימיים. המודל החלקיקי של החומר, יסודות ותרכובות, אטומים ומולקולות. בערה, גלגולי אנרגיה.
ב) האוויר: האוויר כחומר, לחץ אויר, שמושי אויר בטכנולוגיה, זיהום אוויר.
ג) המים: האנומליה של המים, תכונות המים.
ד) חום וטמפרטורה.
3. החושים והפיזיקה:
א) אור וראיה
- התפשטות האור, מהירות האור.
- גופים מאירים ומחזירי אור.
- גופים שקופים ואטומים.
- החזרת אור ושבירה של קרני אור.
- תהליך הראיה.
- מראות ותווכים.
- עדשות, סיבים אופטיים, קרני אור, קרני לייזר, קרני רנטגן.
- מכשירים אופטיים: רפיסקופ, טלסקופ, מצלמה.
ב) קול ושמיעה-
- תהליך השמיעה - שלב פיסיקלי ושלב ביולוגי.
- שימוש בגלי קול בטכנולוגיה.
- קול ותהודה.
- הטלפון.
- האוזן - מבנה ותפקוד.

נושאים להרחבה
4. שווי משקל: מרכז כובד, מאזניי שווי ושוני הזרועות.
5. חשמל ומגנטיות: תכונות המגנט, שמושים בהם, שדה מגנטי. הפקת חשמל, מתח חשמלי, עצמה, התנגדות.
6. מדידות: זמן, אורך, שטח, נפח, מסה.
7. סימטריה, פרופורציה, הסתברות. יסודות החשבון והגיאומטריה.

דרישות הקורס
* דוחות מעבדה
* הכנת פרויקט
* מבחן

ביבליוגרפיה
1. * בירנבאום, א' (תשנ"ג). מדע לטף. המוזיאון הלאומי למדע. חיפה: תכנון טכנולוגיה, מרכז דניאל רקנאטי, מ', אגף הנוער, משרד החינוך והתרבות, האגף לשירותי חינוך ורווחה, האגף לחינוך קדם יסודי, האגף למדע ולטכנולוגיה.
2. ברנסקי, ו' (1993). אני לומד מדע האוויר. חיפה: הוצאת אח.
3. * גרוס, י' (1998). שימוש במיקרוסקופ ללמידה בדרך החקר בגן הילדים. באר-טוביה, מכללת אחוה.
4. היואט, פ"ג (1997). פיזיקה. ירושלים: ברנקו וייס.
5. כרמי, ג' (1992). מסע לתוך עולמם של ניוטון וגליליי. המינהל הפדגוגי, האגף לחינוך קדם יסודי, האגף למדע וטכנולוגיה, חולון: הוצאת המרכז לחינוך טכנולוגי.
6. פלדמן, נ' ותלמי י' (1996) מדעי ניסויים ומקורות. הוועד הישראלי למען אונסקו. תל אביב: מכון ויצמן למדע.
7. פרס, ה"י (1976). נסה ודע שעשועי מדע, 200 ניסויים ויותר בתחומי הטבע והטכניקה. ירושלים: ניצנים (דבר).
8. צילג, י' (1994). אור וקול, לראות ולשמוע. תל-אביב: עם עובד.
9. * שדמי, י' (1984). מושגי יסוד במדע ודרכים להוראתם. המרכז הישראלי להוראת מדעים ע"ש עמוס דה שליט, האוניברסיטה העברית. (סטנסיל).








שם הקורס: חינוך גופני  (68017.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
חינוך גופני ובריאות
שם המורה: אורית לייכטר
משך הקורס: 2 ש"ש
אופי הקורס: עיון, תרגיל
הקורס מיועד: שנה ב'

מטרות הקורס
1. חשיבות החינוך הגופני בגיל הרך
2. פתוח מיומנויות וכלים לעבודה בגו הילדים
3 פיתוח חשיבה ויצירתיות
4. יכולת הערכה אישית ויכולת תצפית והערכת הילד
תכני הקורס
1. חשיבות הפעילות הגופנית
2. פעילות מול תנועה
3. עיצוב סביבה מעודדת תנועה
4. משחקים תנועתיים, ריקודים
5. הכרת תוכנית לימודים עדכנית

דרישות הקורס
* השתתפות פעילה בשיעורים
* הגשת מטלות חודשיות והעברתן בכיתה
* עבודה מסכמת לכל סימסטר
ביבליוגרפיה
1. *בוקשטיין, ע' ודקל, ר' (2002). פשוט ללכת. תל אביב: הוצאת מפה.
2. משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים,(2004)חינוך גופני-
תוכנית לימודים לגיל הרך-כיתה ב',משרד החינוך אמרכלות תל אביב מרכז.
4.שובל, א. (2005) נעים ולומדים- תנועת הגוף ותרומתה ללמידה.הוצאת "אח"



דרישות הקורס
* השתתפות פעילה בשיעורים

ביבליוגרפיה
1. *בוקשטיין, ע' ודקל, ר' (2002). פשוט ללכת. תל אביב: הוצאת מפה.
2. הלפרין, ח' (1981). צורה ותחושה של גוף האשה. תל אביב: מכון וינגייט.
3. *לירם, נ' (1992). גב בריא איך לא להכנע לכאבי הגב. תל אביב: הוצאת מודן.
4. *משרד החינוך והתרבות (1990). חינוך לבריאות. תוכנית מסגרת לגן ולבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי. ירושלים: האגף לתוכניות לימודים.
5. *סטופרד, מ' (1998). האשה - גוף ונפש. ירושלים: הוצאת כתר.
6. רסקין, ה' (1990). פעילות גופנית ובריאות הצבור מניעה קידום ושקום. תל אביב: הוצאת מכון וינגייט.
8. רסקין, ה' (1990). פעילות גופנית למבוגרים. ירושלים: הוצאת אקדמון, האוניברסיטה העברית.
9. שפריר, ח' (1990). שיעורים לדוגמא לפיתוח גמישות הגוף. תל אביב: מכון וינגייט.






שם הקורס: משאבי למידה  (68018.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
משאבי למידה
שם המורה: שרה רוס
משך הקורס: 1 ש"ש
אופי הקורס: סדנה
הקורס מיועד: שנה ב'

מטרות הקורס
1. להכיר את תפקידם של עזרי הוראה ולמידה בגן ובכתות א-ב.
2. להפעיל שיקולי דעת ובקורת מקצועית בהכנת עזרי הוראה ולמידה לילד, בהתאם לגילו והתפתחותו.
3. להיות צרכנית נבונה של עזרי הוראה ולמידה המוצעים תוך שיקול דעת פרופסיונאלי.
4. לדעת להשתמש במכשירים אורקוליים תוך מודעות לתמורות בעידן המודרני.

תכני הקורס
1. מבוא לטכנולוגיה בחינוך בהיבטיה לגיל הרך.
2. התמונה - חשיבותה, קריטריונים להערכה ודרכי השימוש בה.
3. דף העבודה - מקומו בתהליך ההוראה והלמידה והעקרונות להכנתו.
4. כרטיסי עבודה - מטרתם, אופן הכנתם ואופני השימוש בהם.
5. השקף הלימודי - ערכו ותרומתו בעבודה החינוכית ואופן השימוש בו.
6. עקרונות הכנת מרכזי למידה בגיל הרך, מטרות, סוגים, תכנון וביצוע.
7. הרשם קול - ככלי לימוד, עקרונות להאזנה ושילוב הרשם קול בעבודה החינוכית בגן ובכתות א - ב.
8. סרטי וידאו חינוכיים לגיל הרך ועקרונות לצפייה נכונה, שילוב הסרט הלימודי בגן ובכתות א-ב.
9. המוזיאון כאמצעי לימוד בגיל הרך.

דרישות הקורס
* השתתפות פעילה.
* הכנת עזרי למידה.

ביבליוגרפיה
1. אבלינג, ה' (1970). דידקטיקה ומתודיקה של הוראת ההיסטוריה, חומר חזותי בהוראה. פרק מתוך הספר, ירושלים: משרד החינוך.
2. * אגם, ר' (1990). ארגון ועיצוב חומרים חזותיים בסביבה החינוכית. מתוך דפים 11, עמ' 91-,98 תל אביב: מכון מופ"ת.
3. ארמסטרונג, ת' (1996). אינטליגנציות מרובות בכתה, עמ' 48-96 ו 158-165, ירושלים: משרד החינוך, מכון ברנקו-וייס.
4. *חוברה, י' (1992). הד הגן. הטלוויזיה לעומת אמצעי תקשורת אחרים. נ"ו, 271-266.
5. *חוברה, י' (1994). הד הגן. חויית צפייה בטלוויזיה: עיבודה במדרש תמונה. נ"ח, 386-381.
6. *יואל, א' (תשמ"ז). כיצד להכין כרטיסיות. תל אביב: מכללת לוינסקי לחינוך.
7. יובל, נ' (1999). הד הגן תמונה אחת שווה אלף מילים, האומנם? ס"ד (1) 45-37.
8. *לבציון, ת' (1994). מולטימדיה. מרכז יובילר, ירושלים: האוניברסיטה העברית.
9. *מרכוס, א' (1985) וטלוויזיה, חינוך לצפייה ביקורתית, אנתולוגיה (עורך) לקראת חינוך לצפייה ביקורתית בישראל. בתוך: אנתלוגיה עמ' 178-186, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, בי"ס לעובדי הוראה בכירים.
10. *משאט פניני, מ' (1992). לחינוך הקדם יסודי 3, התמונה כאמצעי דידקטי. בתוך עמ' 55-60.
11. *נחמני, ר' (תשנ"ב). מרכזוני פעילות לגיל הצעיר, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית.
12. *פוסטמן, נ' (1996). אסופת מאמרים בחשיבה, חשיבה ביקורתית בעידן האלקטרוניקה. מתוך: ירושלים: משרד החינוך מכון ברנקו-ויס.
13. קרא, א' (תשל"ו). התמונה ושילובה בהוראה. ירושלים: הוצאת ההסתדרות הציונות.
14. רוקח, ר' (1979) (עורכת) הוראה אור קולית. ירושלים: משרד החינוך.
15. *רוקח, ר' (1991) (עורכת) טכנולוגיות חדישות בהוראה. ירושלים: משרד החינוך.
16. שניידר, א' (1994) (עורך) מאמרים מתורגמים בטכנולוגיה חינוכית לקט 9. ירושלים: משרד החינוך.
17. Brown A.L. (1992), : The Journal of the Learning Sciences Design Experiments: Theoretical and methodological Challenges in Creating Complex Interventions in Classroom settings. In : 2, pp. 141-178
18. Brown R.D. (1976), Children and Television, pp. 19-25, London.
19. Gardner H. (1991), : How children think and how school should teach, The Unschooled mind : New York, Basic books.
20,Von Glaserfeld E. (1997), L.P. Steffe Sensory Experience, Abstraction and Teaching, in (ed.) Constructivism in Education, Hillsdale N.J. and Hove UK, Lawrence Erlbaum Associates.
21, Perkins D.N. (1991), Educational Technology Technology meets constructivism: Do they make a marriage? In: 31 (5)
22. Rauscher F.H. (1997), Neurological Research Music training causes long-term enhancement of preschool: Study of positive effect of spatial-temporal reasoning, 19, pp.2-9.
23. Salmon G. (1994), Intraction of media, cognition and learning, Hillsdale N.J. and Hove UK, Lawrence Erlbaum Associates.







שם הקורס: לקויי למידה לגיל הרך  (68019.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
החוג לגיל הרך
ליקויי למידה
קורס מבוא
סילבוס

קורס שנתי, בהיקף של 2 ש"ש.

לימוד דרכי הוראה עבור ילדים ומבוגרים, עם ליקויי למידה, תוך עמידה על מאפייני אוכלוסיית יעד זו, על בסיס לימוד תהליכים פסיכולוגיים בסיסיים. דגש יושם על לקויות למידה בגיל הרך.
מטרות הקורס:
• רכישת ידע בסיסי בתחום לקויי למידה.
• פיתוח מקצועיות, רגישות וגמישות בהוראת והבנת ילדים עם ליקויי למידה.
• פתיחת צוהר להתעניינות ומעורבות בתחום בהמשך הדרך.
תכני הקורס:
• מבוא: ליקויי למידה- הפאזל המורכב.
• סקירה היסטורית: היבטים חינוכיים, פסיכולוגיים ורפואיים.
• הגדרות לליקויי למידה.
• מאפייני תהליכי למידה: חוש, תפיסה חושית, זיכרון, מחשבה, שפה. כמו כן , הקשר של המאפיינים האלה למוטיבציה, קשב וריכוז, הבט רגשי-אישי, קשרים חברתיים.
• מאפייני לקויי למידה: קשיים בתפיסה חושית, בזיכרון, בהבנה ובהבעה. קשיים נוספים המופיעים בו זמנית ומשפיעים על הלמידה של אוכלוסיה זו:במוטיבציה, בקשב וריכוז, בהיבט רגשי- אישי,בקשרים חברתיים.
• התייחסות למאפייני ליקויי למידה בגילאים שונים: הגיל הרך, גיל בית הספר היסודי, גילאי מתבגרים (חטיבת ביניים וחטיבה עליונה), גיל מבוגר.
• הכרות עם סוגים מוכרים של לקויות למידה וסינדרומים שמרבים להופיע בו זמנית עם ליקוי למידה: דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה, הפרעות קשב וריכוז עם ובלי היפראקטיביות (A.D.H.D + A.D.D), ליקויי למידה בלתי מילוליים (NLD ), סינדרום טורט.
• גישות ואסטרטגיות להוראת תלמידים עם ליקויי למידה.



חובות הקורס:
חובות הקורס:
השתתפות פעילה בשיעור.
קריאת מאמרים רלוונטיים.
קריאת פרקים מטקסטים בסיסיים.
תרגיל.
מבחן מסכם.






שם הקורס: קבוצות ומספרים  (68020.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
קבוצות ומספרים

שם המורה: ד"ר זיוה ענבר דניאל
מטרות הקורס
1. להכיר דרכי חשיבה ואסטרטגיות עבודה של ילדים צעירים במתמטיקה
2. להבין את ההתפתחות של מושגים במתמטיקה אצל ילדים צעירים.
3. לדעת לטפח את תפיסות מושג המספר בתוך סביבתו הטבעית של הילד.
4. לדעת לפתח את יכולתו של הילד לתאר במילים מושגים של יחסי כמות וגודל בתוך סביבתו הטבעית
5. להכיר את מושג הקבוצה , שייכות לקבוצה, להשוות בין קבוצות
6. להכיר פעילויות מתמטיות מתאימות לילדים בגיל הרך העוסקות במספרים ובקבוצות.
7. לדעת לפתח את יכולתו של הילד לתאר במילים מושגים של קבוצות ויחסי כמות וגודל בתוך סביבתו הטבעית.
8. להבין את ההתפתחות של מושגים במתמטיקה אצל ילדים צעירים.

תכני הקורס
1. מיומנויות חשיבה מתמטיות: סדירה, ספירה, מניה
2. מושג הקבוצה: איבר של קבוצה, הכלה, השוואת קבוצות
3. תפיסת המספר, ייצוג כמויות, מיון ויוצא דופן.
4. מנייה והשוואת קבוצות, הכרת מילות היחס: יותר, פחות, שווה.
5. פעילויות מתמטיות לילדים בגיל הרך העוסקות במושג המספר והקבוצה.
6. הכרת חומרים ולומדות מתמטיות בתחום.

דרישות הקורס
* השתתפות פעילה בשיעורים.
* קריאת מאמרים בביבליוגרפיה.
* ניתוח חומרי למידה.
* הכנה וביצוע פעילויות לגיל הרך
* חקר דרכי חשיבה מתמטית של ילדים בגן.




ביבליוגרפיה
1. אילני-גיגוז'ינסקי, בת-שבע, ושטיינברג, רות, (1993). "מיון בגיל הרך - סט מיון מובנה", ספר חזק 8, עמ' 17-22, כפר סבא: מכללת בית ברל.
2. באראטה-לורטון, מ. (1987). הד הגן, "מתמטיקה בדרך הילד". עמ' 171-162.
3. בורק, שרה. משחקים לוגיים, תל-אביב: הוצאת יבנה.
4. גוטגולד, מרים, (1990). מספר חזק 3 "פתרון בעיות מילוליות בחשבון בגיל הגן ובכיתות א - ב", עמ' 15-17, כפר סבא: מכללת בית ברל.
5. האגף לתוכניות לימודים והאגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך (1997). טיפוח חשיבה חשבונית הגיל הרך. מדריך למחנכים. הוצאת מעלות.
6. חורין, נחמה, (1992). מספר חזק 6,"הכתיבה בחשבון", עמ' 14-15, כפר סבא: מכללת בית ברל.
7. חורין, נחמה, (1993). מספר חזק 9, "השפה הדבורה לעומת השפה המתמטית", עמ' 16-19, כפר סבא: מכללת בית ברל.
8. כהן, נ. (1996). חושבים בגן. עמ' 69-41. ירושלים: ברנקו וייס.
9. לוין, ג. (1989). גן אחר. קריית ביאליק, הוצאת אח.
10. לוין, ג. (1995). לחנך אחרת. תל-אביב, הוצאת דיונון.
11. לוין, מ. (1974). חשבון בטרם למידה הלכה למעשה. חיפה: אורנים, בי"ס של התנועה הקיבוצית, טבעון.
12. מוריאלי, אהרון. "ניסוייו של פיאז'ה בהתפתחות מושג המספר אצל הילד ומשמעותם להוראה", עיונים בחינוך.
13. נוסדורף-בלנק, מרים, (1968). מתודיקה של הוראת החשבון וההנדסה. אוצר המורה.
14. נשר, פרלה, (1974). הד החינוך. "על מוכנות לחשבון",.
15. סגל, דסי, (1992). הד הגן "קשיים ברכישת מושג המספר בגיל הגן", - חינוך מיוחד בגיל הגן, חוברת ד', עמ' 385-390, אייר, תשנ"ב.
16. שטיינברג, רות. (1989). החינוך וסביבו. "התפתחות דרכי חשיבה מתמטית של ילדים בגילאים 8-5." . תל- אביב: שנתון סמינר הקיבוצים.
17. שטכל, דינה (1984). תכנית מט"ל לגן הילדים. תל-אביב, מסדה.
18. שרון, ד. (1994). כלים בסיסיים לפיתוח החשיבה הצורנית, הספרתית והמילולית. ירושלים: ברנקו וייס.
19. שרף, ש. (1998). הד הגן "עיצוב החשיבה המתמטית של הילד. עמ' 53-48.
20. תובל, ח.(תשס"ב). הד הגן "אוריינות מתמטית בגן הילדים תיאוריות ויישומים חינוכיים". חוברת ד' סיון תמוז, עמ' 52-42.



תוכניות לימודים
1. משרד החינוך והתרבות (1988). מתמטיקה - תוכנית הלימודים לחינוך היסודי הממלכתי והממלכתי-דתי, מגן הילדים עד כתה ו', (מהדורה שניה), עמ' 10-27,
2. לימור, ד. (תשנ"ה). תוכנית מסגרת לגן הילדים ממלכתי ממלכתי-דתי ערבי דרוזי לגילאי 3-6. ירושלים: הוצאת משרד החינוך והתרבות.
3. Andrews, A.G. & Trafton, P.R. (2002). Little Kids – Powerful Problem Solvers – Math Stories from a Kindergarten Classroom. Portsmouth, NH: Heinemann.
4. Copley, J.V. (2000). The Young Child and Mathematics. Washington, D.C.: National Association for the Education of Young Children.
5. Copland, Richard W., (1984). How Children Learn Mathematics: Teaching
6. Implications of Piaget's Research (4th ed.). New York: Macmillan
7. Publishing Co.
8. Duckworth, Eleanor, (1964). Arithmetic Teacher "Piaget Rediscovered", vol. 11, no. 7, pp. 469-499.
9. Gellman, Ruth, and Gallistel, C. R., (1978). The Child's Conception of Number. Cambridge, MA: Harvard University Press.
10. Piaget, Jean, (1952). The Childs' Concept of Number. New York: Humanities Press.
11. Rowan, T. & Bourne, B. (1994). Thinking Like Mathematicians – Putting the K-4 NCTM Standards into Practice. Portsmouth, NH: Heinemann.
12. Skemp, R.R. (1989). Mathematics in the Primary School. London: Routledge.
13. Steffe, L.P. & Wood, T. (eds.). (1990). Transforming Children’s Mathematics Education – International Perspectives. Hillsdale, New Jersey: Lawrence Erlbaum Associates, Publishers.
14. מספר חזק – כתב עת להוראת המתמטיקה. הוצאת בית ברל המרכז להוראת המתמטיקה ואוניברסיטת חיפה מרכז מורים ארצי למתמטיקה בחינוך יסודי.
15. חומרים באתר של מרכז מורים ארצי למתמטיקה בחינוך היסודי והקדם יסודי באוניברסיטת חיפה http://mathcenter-k6.haifa.ac.il









שם הקורס: הוראת הקריאה  (68021.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
הוראת הקריאה

שם המורה: דבורה חדד
מטרות הקורס
1. להפגיש את הסטודנטית עם הגדרות שונות של "קריאה וכתיבה".
2. להקנות ידע ביכולות ובמיומנויות השונות היושבות בבסיס הקריאה – כתיבה.
3. להקנות ידע בתהליכי קריאה – כתיבה ויישומם.
4. להקנות ידע בגישות תיאורטיות שונות להקניית הקריאה – כתיבה.
5. להקנות הבנה במבנה, בכלים ובעזרים של השיטות השונות- על פי גישות אלו.

תכני הקורס
1. הבנת התפתחות הקריאה מבחינה היסטורית.
2. הבנת התהליך אשר הוביל להתפתחות השפות האלפבתיות.
3. התמודדות מעמיקה עם הגדרות לקריאה – כתיבה והבנת הדקויות המבדילות בין
4. הגדרות שונות.
5. מוכנות לקריאה - לימוד היכולות היושבות בבסיס הקריאה.
6. הבנת התפתחות התפיסה והקשר שלה להיפתחות הקריאה.
7. הקריאה כשפה ומרכיביה.
8. הבנה מעמיקה של המודלים לתהליכי קריאה.
9. גישות תיאורטיות על הקריאה
10. שיטות קריאה – הכרות, יישום והתאמה.

דרישות הקורס
* על הסטודנטית להגיע לכל השעורים ולהוכיח השתתפות פעילה.
* קריאת מאמרים בתחום הקריאה וסיכומם.
* הצגת שיטת קריאה – הרקע התיאורטי, הכלים של השיטה, הדגמת שעור על פי השיטה.
* מבחן מסכם בסוף הסמסטר.



ביבליוגרפיה
1. גיליס,מ., (תשמ"ז) מן "החדר" אל המחשב, רמת גן.
2. גיליס,מ., (1993) הסוד של המילה הקשה, פתח תקווה.
3. הבר ד., (1990) "לא אוהב לקרוא", תל אביב.
4. טוב לי א., (2002) "טוב לי לקרוא"- שיטה אחרת לרכישת הקריאה, שנתון שאנן, ס"ג כרך ח'.
5. לאור, ר., תש"ן לימוד קריאה כחוויה, תל אביב.
6. לביא א. (2003) עיון בהשתמעויותיהם של מודלים פונולוגיים להוראה מתקנת לילדים דיסלקטיים, החינוך וסביבו, כ"ה עמ' 111- 125.
7. לוין א., (2000), "לכל אות יש שם", פנים, 15 עמ' 90-98.
8. ליון ר., (2002), 'ללמוד לקרוא: מן המחקר למעשה', פרספקטיבה – אורטון דיסלקסיה ישראל, 23 עמ' 20-30.
9. קוזמינצקי ל., (2000) הפנמת הפונמה – שיפור מיומנויות פונולוגיות והשפעתן על ההצלחה של רכישת הקריאה. הד הגן עמד 24-31.
10. קוזמניסקי ל., וקוזמינסקי א', "ההשפעה של האימון במודעות פונולוגית בגיל הגן על ההצלחה ברכישת הקריאה בבית הספר", חלקת הלשון, 15-16 (תשנ"ד), עמ' 7-28.
11. רזאל, מ., (1994) 'גישה מסורתית להוראת הקריאה, או: מדוע דרך שיטות הוראה חדשניות צלחה', מגמות לה/4, עמ' 421-437.
12. י' שמרון,( 1992) פסיכולוגיה של קריאה והבנת טקסט, תל אביב.
13. Ehri, L.C., Nunes, S. R., Willows, D. M., Yaghoub – Zadeh, Z., & Shanahan, T. (2001).Phonemic awareness instruction helps children learn to read: Evidence from the national Reading Panel`s meta –analysis. Reading Research Quarterly, 36 ,250 – 287.
14. Levin,I., Patel, S., Margalit,T. & Barad, N. (2002). Letter-names: effect on letter saying, spelling and word recognition in Hebrew. Applied Psycholinguistics, 23 ,269-300.
15. Levin, I., Ravid, D., & Rapaport, S. (2001). Morphology and spelling among Hebrew-speaking children: From kindergarten to first grade. Journal of Child Language,28. 741-772.
16. Snowling,M. (2001), ‘From Language to Reading and Dyslexia’, Dyslexia 7 pp. 37-46.



ביבליוגרפיה חובה
1. (תשס"ו) מקראה להבנת תהליכי קריאה, מכללה ירושלים.
2. חוזר מנכ"ל (תש"ס), הוראת הקריאה והכתיבה בכיתה א' .
3. ולדן צ., (2001), אוריינות בין אל"ף לתי"ו.
4. בריידי,ס., (1998), עקרונות בהכשרת מורים להוראת הקריאה .
5. בנטין, ש., (1997) " על הקשר שבין פונולוגיה, מודעות פונמית ותהליכי קריאה".
6. ענבר, ע.,ורביד,ש., (תשנ"ה) אוריינות בכיתה א' – מדריך למורה, "כשירות לשונית ומודעות למרכיבי הלשון" בתוך, ת"ל משרד החינוך, ירושלים.
7. *לוין א., (2003) פנים ספט' . התפתחות הכרת מערכת הכתב: האם ידיעת שמות האותיות בגיל הרך מסייעת לרכישת קרוא וכתוב? .
8. שפירא, ר., (2001) - דו"ח ועדת הקריאה - עיקרי ההמלצות. הד החינוך, ספט'.











שם הקורס: חקר סביבות חיים  (68022.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
חקר סביבות חיים


מטרות הקורס
1. להכיר את סביבת החיים על היבטיה השונים ולהשתלב בה בהתמודדות עם שינויים.
2. להבין את מערכת יחסי הגומלין שבין האדם לטבע תוך הדגשת הקשר שבין האדם לסביבה והבנת הצורך לשמר אותה.
3. להכיר את יסודות הגישה המדעית ולהצביע על קשרים בין תחומים שונים של מדע בהתאם לתפיסתו הקוגניטיבית של הילד בגיל הרך.
4. להכיר את מיומנויות החקר והגילוי וביצוע תצפית ומעקב על מנת ליישמם בעבודה החינוכית בגיל הרך.
5. להכיר ביכולת הקוגניטיבית של הילד בגיל הרך בהוראת תוכן בהתאם להבדלים שבין הילדים: הבדלי הגיל ויכולת הפרט בגן
6. לקלוט את חשיבות המעקב בתופעות הטבע באמצעות סיור בסביבה הקרובה.

תכני הקורס
1. הכרות עם תופעות בסביבה הקרובה בגן ובית הספר.
2. השפעת האדם על הסביבה - איכות הסביבה.
3. נושאים נבחרים באקולוגיה:
• איכות המים.
• התחממות כדור הארץ.
• זיהום האוויר.
• הכחדת צמחים ובעלי חיים.
4. הצומח, היכרות עם צמחים:
מבנה פרחים, האבקה, פירות, זרע והנבטה (מורפולוגיה).
5. הכרות עם בעלי חיים:
• אורחות חיים וגדילה.
• משפחות בעלי חיים.
• תכונות של בעלי חיים כמטפורה.
• איסור צער בעלי חיים.
6. יסודות האקלים:
הכרות עם תופעות אקלימיות עיקריות: מזג האוויר, שינויים במזג האוויר ע"פ עונות השנה, האקלים בארץ ובעולם, מחזוריות עונות השנה, קשר בין תופעות מזג האוויר, השפעת האקלים על האדם, החקלאות, הצומח והחי, עונות השנה ותופעות מאפייני אקלים בסביבת חיים.
7. מדע כדור הארץ והאטמוספרה: פני הנוף, נוף סביבת המגורים יבשה וים, גרמי השמים, אדמה וסלעים.
8. אתור בעיות ושאלות חקר המועלות על ידי ילדים בגן בדרך ספונטנית בחיי יום יום בגן, תכנון צומח.
ניתוח תצפית בגישה של אישוש השערה, הפרכת השערה, העלאת השערה נוספת, תיווך הגננת, תכנון חינוכי ועידוד לחקר בגן.
9. ביקור בגן שבו עובדים בדרך של ניתוח תצפית בהתאם לעקרון 'למידה תואמת התפתחות בגיל הרך' בתיאום עם המדריכה הפדגוגית.
סיורים בסביבה הקרובה ע"פ תכנון.

דרישות הקורס
* הכנה לשיעור
* הכנת פרוייקט להוראה לגיל הרך והצגתו בפני הכיתה
* הכנת עבודות בסוף כל סמסטר.

ביבליוגרפיה
1. אלון, ע' (תשנ"ג). מה אני יכול לעשות? 25 פעילויות למען איכות הסביבה. אבן יהודה: הוצאת רכס.
2. * אלון, ע' (עורך) (1990). החי והצומח בארץ ישראל. אנציקלופדיה. החברה להגנת הטבע, הוצאת משרד הביטחון, כרכים 12-1.
3. * אלון, ע' (1982-1990). החי והצומח של ארץ ישראל - אנציקלופדיה מאויירת, תל אביב: משרד הביטחון.
4. הלוי, ד' (1986) הזית, ירושלים: האוניברסיטה העברית, מרכז ישראלי להוראת המדעים.
5. * הראובני, נ' (1982). טבע ונוף במורשת ישראל, נאות קדומים: הוצ' נאות קדומים.
6. זהרי, מ' (1982). כל עולם הצמחים, תל אביב: עם עובד.
7. * טל, ק' (תשס"ג). הד הגן' חוברת א' תבונת ההתבוננות וניתוח תצפית כבסיס לתכנון חינוכי צומח. תשרי' עמ' 34-42.
8. * לימור, ד' (תשס"ג). הד הגן, חוברת א'חקר סביבות חיים, תפיסה אקולוגית. תשרי, עמ' 54-55.
9. * נוביק, ר' (תשנ"ו). אנחנו לא לבד, מדריך למורה: לכתות היסוד של בית הספר היסודי. רמת אביב, תל אביב: הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב.
10. פאהן, א' (1987). אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד.
11. פיינברון - דותן, נ' ודנין, א' (1991). מגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל, ירושלים: הוצאת כנה.
12. פליקס, י' (1986). תיאורם וזיהויים של הצמחים שנזכרו בתנ"ך על רקע הכתובים, ספרות חז"ל, וטבע הארץ. עולם הצומח המקראי: מהד' ב מתוקנת. רמת ג: הוצאת מסדה.







שם הקורס: הוראת חשבון בגן  (68023.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
הוראת חשבון בגן


מטרות הקורס
1. להכיר את מבנה הדעת של המתמטיקה בגן.
2. להכיר את תוכנית הלימודים החדשה של משרד החינוך לכיתות א'-ב', כדי שהגננת תדע מה הדרישות המצופות מהילדים לקראת המעבר לכיתה א'.
3. להבין את דרכי החשיבה של ילדים בגן ובכיתות א'-ב', ולדעת כיצד הם מבינים ידע מתמטי.
4. להכיר דרכים שונות בלימוד נושאים בתוכנית הלימודים.
5. לדעת לתכנן ולהורות תכנים מתמטיים לפי תוכנית הלימודים החדשה.
6. לדעת להכין שעורים שיענו על שונות הלומדים.
7. לדעת להכין תוכנית עבודה שנתית.
8. לדעת להשתמש בכלי הערכה שונים.

תכני הקורס
1. מבנה הדעת של המתמטיקה בגן ובכיתות א'-ב'.
2. תוכנית הלימודים החדשה של משרד החינוך לביה"ס היסודי
התכנים העיקריים של כיתות א'-ב' והסטנדרטים של התוכנית: תובנה, מושגים וקשרים ביניהם, מיומנויות, יישומים (שאלות מילוליות, משימות חקר) ותקשורת.
3. התפתחות דרכי החשיבה של ילדים בגילאי 5-8 ודרך הבנתם של מושגים מתמטיים.
4. גישות שונות להורות המתמטיקה בכיתות א'-ב' כולל הגישה המובנת, הגישה הסביבתית. הבדלים תיאורטיים והפערים בין המחקר העכשווי לבין המתרחש בשדה.
5. דרכים שונות ללמד נושאים עקרים.
6. שימוש באמצעי המחשה, דפי עבודה ומשחקים.
7. אסטרטגיות פתרון של ילדים לבעיות מילוליות ודרגות הקושי של הבעיות.
8. תכנון נושאים לימודים ע"פ תוכנית הלימודים החדשה ע"פ הסטנדרטים של התוכנית: תובנה, מושגים וקשרים ביניהם, מיומנויות, יישומים (שאלות מילוליות, משימות חקר) ותקשורת.
9. תכנון שיעור בודד, נושא עם התייחסות לשונות בין הלומדים בכיתה הטרוגנית.
10. תכנון תוכנית עבודה שנתית לכיתה.
11. כלי הערכה שונים.
12. התאמה בין מטרות הלימוד וכלים.
13. ניתוח תוצאות של הערכה ותכנון ההתערבות והטיפול בקשיים.

דרישות הקורס
* השתתפות פעילה בשיעורים.
* קריאת מאמרים בביבליוגרפיה.
* ניתוח חומר למידה (ספרי לימוד).
* חקר דרכי חשיבה מתמטית של ילדים בכיתות א'-ב'.
* הכנת מערך שיעור לכיתה הטרוגנית.
* הכנה והוראה של רצף של שיעורים בנושא.
* תיעוד ורפלקציה על סעיף 6.
* שימוש בכלי הערכה וניתוח תוצאות ותכנון ההתערבות והטיפול בקשיים.
* תכנון עבודה שנתית לכיתה.

ביבליוגרפיה
1. אבסת, ש. (2000). המבוך המדהים של חידות ואתגרי חשיבה. ת.ד. 312 הוד השרון: הוצאת עגור.
2. גוטגולד, מרים. (1990). מספר חזק 3. "פתרון בעיות מילוליות בחשבון בגיל הגן ובכיתות א – ב." עמ' 15 – 17. כפר סבא: מכללת בית ברל.
3. גוטגולד, מרים. (1990). מספר חזק 4. "הוראת חיבור וחיסור כיצד?" . עמ' 16 – 17. כפר סבא: מכללת בית ברל.
4. חורין, נחמה. (1992). מספר חזק 6. "הכתיבה בחשבון." = עמ' 14 – 15. כפר סבא: מכללת בית ברל.
5. חורין, נחמה. (1993). מספר חזק 7. "כיצד פותרים?" עמ' 34 – 36. כפר סבא: מכללת בית ברל.
6. חורין, נחמה. (1993). מספר חזק 9. "השפה הדבורה לעומת השפה המתמטית." עמ' 16 – 19. כפר סבא: מכללת בית ברל.
7. מוריאלי, אהרון. עיונים בחינוך. "ניסוייו של פיאז'ה בהתפתחות מושג המספר אצל הילד ומשמעותם להוראה." עמ' 295-306..
8. מלאת, ש. ואחרים. (2002). : אירועי הדרכה ואירועי הוראה פדגוגיה של ספרות מקרים בהכשרת מורים. "טיפוח חשיבה מתמטית בכתה א' כיצד." בתוך: . זילברשטיין, מ. וכץ, פ. תל-אביב: מכון מופ"ת.
9. נוסדורף-בלנק, מרים. (1968). מתודיקה של הוראת החשבון וההנדסה. אוצר המורה.
10. נשר, פרלה. (1976). עיונים בחינוך 10. "שלושה מרכיבי קושי של השאלה המילולית."
11. קורן, דוד. (1995). הד החינוך 17 "איך להכין מערך שיעור במתמטיקה?".
12. שטיינברג, רות. (1989). החינוך וסביבו. "התפתחות דרכי חשיבה מתמטית של ילדים בגילאים 8-5." . תל- אביב: שנתון סמינר הקיבוצים.
13. (2005) כנית לימודים חדשה במתמטיקה לבית הספר היסודי. משרד החינוך והתרבות.

14. מספר חזק – כתב עת להוראת המתמטיקה. הוצאת בית ברל המרכז להוראת המתמטיקה ואוניברסיטת חיפה מרכז מורים ארצי למתמטיקה בחינוך יסודי.

15. Carpenter, T.P., Fennema, E., Franke, M.L., Levi, L. & Empson, S.B. (1999). Children’s Mathematics – Cognitively Guided Instruction. Portsmouth, NH: Heinemann.
16. Fosnot, C.T. & Dolk, M. (2001). Young Mathematicians at Work – Constructing Number Sense, Addition, and Subtraction. Portsmouth, NH: Heinemann.
17. Fosnot, C.T. & Dolk, M. (2001). Young Mathematicians at Work – Constructing Multiplication and Division. Portsmouth, NH: Heinemann.
18. Hiebert, J., Carpenter, T.P., Fennema, E., Fuson, K.C., Wearne, D., Murray, H., Olivier, A. & Human, P. (1997). Making Sense – teaching and learning mathematics with understanding. Portsmouth, NH: Heinemann.
19. Kamii, C. (1989). Young Children Continue to Reinvent Arithmetic – 2nd Grade – Implications of Piaget’s Theory. New York: Teachers College Press.
20. Moon, J. & Schulman, L. (1995). Finding the Connections – Linking Assessment, Instruction, and Curriculum in Elementary Mathematics. Portsmouth, NH: Heinemann.
21. Van den Heuvel-Panhuizen, Marja. (2001). Children Learn Mathematics – A Learning-Teaching Trajectory with Intermediate Attainment Targets for Calculation with Whole Numbers in Primary School. The Netherlands: Freudenthal Institute, Utrecht University.
22. Whitin, P, & Whitin, D.J. (2000). Math Is Language Too – Talking and Writing in the Mathematics Classroom. Urbana, Illinois: National Council of Teachers of English.

חומרים באתר של מרכז מורים ארצי למתמטיקה בחינוך היסודי והקדם יסודי באוניברסיטת חיפה http://mathcenter-k6.haifa.ac.il
מאמרים באתר – מתורגמים לעברית
1. Blalock, D. and Pucht, T. "Math Who Wants to Play?" ENC online
2. Burns, M. (2000). About Teaching Mathematics,
Second Edition, Part III. "Teaching Arithmetic
3. Calvert, L.M. (September, 1999). Teaching Children Mathematics "A Dependency on Technology and Algorithms
or Lack of Number Sense?"
4. Chappell, M.F. and Thompson, D.R. (April, 1999). Mathematics Teaching in the Middle School.
5. "Modifying Our Questions to Assess Students' Thinking". Clarke, D.M. and Clarke, B.A. (December, 2003). "Encouraging Perseverance in Elementary Mathematics: A Tale of Two Problems" Teaching Children Mathematics.
6. Fennell, F. and Rowan, T. (January, 2001). "Representation: An Important Process for Teaching and Learning Mathematics" Teaching Children Mathematics.
7. Gravemeijer, K. and van Galen, F. (2003). A Research Companion to Principles and Standards for School Mathematics.
8. "Facts and Algorithms as Products of Students' Own Mathematical Activity". Herbert, E. (February, 1985). "One Point of View - Manipulatives Are
Good Mathematics!" Arithmetic Teacher.
9. Isaacs, A.C. and Carroll, W.M. (May, 1999). " Teaching Children Mathematics. "Strategies for Basic-Facts Instruction" Kamii, C. and Dominick, A. (1998 Yearbook of the NCTM). "The Harmful Effects of Algorithms in Grades 1-4". The Teaching and Learning of Algorithms in School Mathematics. Edited by Lorna J. Morrow.
10. Kazemi, E. (March, 1998). Teaching Children Mathematics "Discourse That Promotes Conceptual Understanding". Losq, C. (February, 2005) "Number Concepts and Special Needs Students: The Power of Ten-Frame Tiles" Teaching Children Mathematics.
11. Peck, D.M., Jencks, S.M. and Connell, M.L. (November, 1989). " Arithmetic Teacher. "Improving Instruction Through Brief Interviews" Ross, S.H. (February, 1989). Arithmetic Teacher. "Parts, Wholes, and Place Value: A Developmental View"..
12. Schifter, D.E. and O'Brien, D.C. (December, 1997). Teaching Children Mathematics. "Translating Principles into Practice".
13. Steele, D.F. (September, 1999). Teaching Children Mathematics "Learning Mathematical Language in the Zone of Proximal Development" Thompson, P.W. (May, 1994). Arithmetic Teacher. "Concrete Materials and Teaching for Mathematical Understanding".
14. Van de Walle, J.A. (April, 1999). "Reform Mathematics vs. The Basics". Presentation for the 77th Annual Meeting of NCTM.
15. Wearne, D. and Hiebert, J. (January, 1994). Arithmetic Teacher. "Place Value and Addition and Subtraction".






שם הקורס: פסיכולוגיה קוגנטיבית  (68024.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
1. התפתחות המוח ומערכת העצבים המרכזית והפריפריאלית.
2. עיבוד מוחי – אבחנה בין עיבוד של ההמיספרה הימנית לשמאלית.
3. תפיסה – מערכת החושים ועיבוד המידע.
4. תפיסה חזותית ועיבוד הקלט החזותי במוח, אילוזיות חזותיות וגורמיהן.
5. למידה – הגישה ההתנהגותית, הקוגניטיבית והחברתית.
6. זיכרון – חקר הזיכרון, מאפייניו ופגיעות בזיכרון.
7. התפתחות הקוגניציה – פיאז'ה.
8. התפתחות מוסרית – פיאז'ה וקוהלברג.


דרישות הקורס:
* נוכחות פעילה בשיעורים
* קריאה של הביבליוגרפיה
* בחינה






שם הקורס: שילוב המחשב בגיל הרך  (68025.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
שילוב המחשב בגיל הרך

שם המורה: נחמה לב ארי

מטרות הקורס
1. לפתח גישה חינוכית ויישומית לשילוב המחשב בגן הילדים ובכיתות א'-ב'.
2. לדעת ליישם את משמעותן של תיאוריות הלמידה השונות ומחקרים מתחום שילוב המחשב, לארגון עבודת התלמידים בסביבת המחשב.
3. להכיר, להשתמש ולהעריך לומדות ותוכנות קיימות במגוון נושאים לסוגיהם השונים.
4. לדעת לשלב את התוכנות בתוך תוכנית הלימודים, ולהכין תל"א המבוססת על מחשב וכן חומר תרגול ומשחק המלווה לפעילות בתוכנה.
5. לדעת להשתמש ביישומי OFFICE כולל סורק, ליצירת חומר העונה למטרות הנדרשות, לתלמידים, לגננת ולמורה.
6. לדעת להיעזר באינטרנט בשעת הצורך וכן הכרת אתרים רלוונטיים לתלמידים.
7. להכיר את יישומי המחשב המיוחדים לצרכי תלמידים בעלי מוגבלויות שונות.

תכני הקורס
1. השפעת תיאוריות למידה שונות על בנית סביבת המחשב (התנהגות, קוגניטיבית וחברתית), התאמת ובחירת הלומדות בהתאם לתיאוריות, תפקיד המורה/הגננת.
2. מטרות ומיומנויות הניתנות להשגה בסביבת מחשב.
3. בנית סביבת המחשב ליחיד ולגן.
4. תוכנות מחשב, לומדות מט"ח, לומדות חברת תקוע, חברת קומפדיה משחקי אסטרטגיה לסביבת חלונות, סרטי מחשב, ועוד. הכרות לומדות והערכתן, הכנת חומר ללומדות פתוחות, הכנת חומר מלווה תוכנה, שיעור מונחה סביב מחשב וכו'.
5. גלישה באינטרנט לאתרים רלוונטיים.
6. החדרת העבודה במחשב לתלמידים: סביבת חלונות, OFFICE, כתיבה עיוורת וכו' וכן התייחסות ליכולות המחשב לעזרת תלמידים מוגבלים.
7. המחשב לעזרת עבודת הגננת והמורה.

דרישות הקורס
* נוכחות והשתתפות פעילה.
* הגשת תרגילים.
* תכנון תוכניות עבודה לתלמיד ע"פ מטרות (תל"א).
* קריאת מאמרים ומחקרים.
* יצירת חומרה ללומדות: חומר ממוחשב לתוכנות פתוחות וכו', וכן חומר מלווה פעילות בתוכנה.

ביבליוגרפיה
1. מברך, ז' וחטיבה, נ' עורכות) (1996). המחשב בבית הספר. ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן.
2. מברך, ז' וחטיבה, נ' (תש"ס). התפתחותה של ההוראה במוסדות החינוך בישראל, המחשב בבית הספר הישראלי - עבר, הווה, עתיד. (בעריכת: גלובמן, ר' ועירם, י'). תל אביב: רמות, אוניברסיטת תל אביב. עמ' 363-388.
3. * מיכאלוביץ, ר' ולויטה, א' (1990). הד הגן. מחשבים בגני הילדים.. נ"ד, עמ' 362-341.
4. * ניר גל, ע' וקליין, פ' (1999). דפים 29 השימוש במחשב בגיל הרך בתווך מבוגר או בלעדיו, לקידום פעילותם הקוגניטיבית של הילדים., עמ' 99-76, תל אביב: מכון מופ"ת.
5. * ניר גל ע. (2001) שיטב מחשב ותווך בסביבה הלימודית לגיל הרך.
6. בטאון פנימי מכללה אקדמית אחוה
7. סלומון ג', (1993). לקראת תפיסה פדגוגית של למידה בכיתות עתירות טכנולוגיה, "מודל הצוותים: למידה בכיתות עתירות טכנולוגיה", אונברסיטת חיפה: בית הספר לחינוך.
8. * Howard, Janice R. Busch, Christian J. (1991) The Change - over to Computer - based Technology in Early Childhood. In: Journal of Research on Computing in Education, 23, 530-545.
9. * Newman, Fred m/wehlage, Gary G. (April 1993) , Educational Leadership, Five Standarts of Authentic Instructions, PP. 8-12.
10. הבנות מגישות הרצאות/הדגמות מעשיות מתוך מחקרים ומאמרים מ- 5 השנים האחרונות לפי בחירתן ובתאום ע"מ להגיע למגוון נושאים.














שם הקורס: הכשרה להוראה לגיל הרך  (68026.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
התנסות בהוראה
מבוא
ההכשרה המעשית במסלול לגיל הרך היא מרכיב מרכזי וחשוב בתהליך הלימודים של פרח ההוראה להוראה. התהליך הוא אינטגרטיבי, ויש קשר בין לימודי הדיסציפלינות, לימודי מקצועות החינוך והעבודה המעשית.
ההנחה היא שכדי למלא את תפקידה כהלכה, על הגננת להיות בעלת ידע בפסיכולוגיה של הילד ובהתפתחותו ובעלת כישורים ומיומנויות לשקול דעת פדגוגיים.
במסגרת ההכשרה המעשית תתנסנה התלמידות גם בהוראת יהדות בגן. יש לציין כי המדריכות הפדגוגיות הינן בעלות הכשרה גם בתחום היהדות.

מטרות ההכשרה בעבודה מעשית בגיל הרך:
1. לפתח אישיות פתוחה וגמישה של גננת.
2. לפתח יכולת לשיקול-דעת פדגוגי, על-פי צרכי הילדים והתפתחותם.
3. לפתח מיומנויות מקצועיות, המבוססות על ידע פסיכולוגי.
4. לפתח אישיות בעלת ידע ומעורבות הכרתית ורגשית בערכי היהדות.
5. לפתח גננת השולטת בלשון העברית.
6. לפתח גננת שערה למתרחש במדינה ולבעיותיה החברתיות.
7. לפתח גננת בעלת ידע בנושאים כלליים, המכירה את תוכנית הלימודים ויודעת להשתמש בהן.
8. לפתח גננת המגלה סקרנות ורצון ללמוד ולהרחיב את השכלתה.
9. לפתח גננת היודעת לשתף פעולה עם צוות עבודה ויכולה לתרום את חלקה לעבודה משותפת.
10. לפתח גננת היודעת ליצור קשר טוב עם ההורים ולפתח פעילות קהילתית.
11. לפתח מיומנויות ניהול כתת גן: תכנית ההכשרה תפגיש את התלמידה עם שיטות הוראה מקובלות ובלתי שגרתיות. התלמידה תלמד להפעיל שיקול-דעת דידקטי ולבחור בדרך הוראה מתאימה לחומר הלימודים, לצורכי הילדים ולסביבה הלימודית בה היא מלמדת. התלמידה תכיר מצבי חינוך שוטפים, בעיות וסיטואציות מיוחדות.
12. לפתח יכולת להבחין בבעיות אצל ילדים וידע להפנות לבעלי מקצוע מתאימים.
13. לפתח אמפטיה לילד החריג ומוכנות לקחת אחריות על שלובו.
14. להקנות לתלמידה מיומנות הוראת יהדות בגן.


מבנה ההכשרה המעשית
שנה א'
סיורים במוסדות חינוך לגיל הרך. מפגש עם בעלי תפקידים שונים להם זיקה לגיל הרך: יועץ, פסיכולוג, רופא ילדים. הכרת מסגרות חינוכיות לגיל הרך: חטיבה צעירה, גן ילדים הטרוגני, גן אוכלוסיות משולבות, גן לילדים משולבים, חדר, כתות א'-ב', גן חינוך מיוחד והסתכלות ממוקדת בגנים בתאום עם המדריכה הפדגוגית.
בשנה ראשונה התלמידה מתמקדת ברכיב אחד של מעשה ההוראה - פעילות הילד, התלמידה צופה במסגרות חינוכיות בפרט ובקבוצה הקטנה. הצפייה נתמכת בקורס "מרחב הלמידה וצורכי הילד בגיל הרך", וכן בקורס "סיורים". על התלמידה לדווח על פעילויות הסיורים, שכן המשוב של המדריך הפדגוגי תורם להתפתחות כישוריה האוטונומיים של הסטודנטית.
במהלך השנה הראשונה מתקיימים הסיורים בשתי מתכונות:
1. 6 ימי סיורים מרוכזים. 2 ש"ש
2. סיורים המתקיימים יום בשבוע במשך שעות הבוקר במהלך סמסטר אחד. 2 ש"ש


שנה ב'
השבועיים הראשונים של השנה מוקדשים לפתיחת שנת הלימודים בגן, הסתגלות הילדים והקניית הרגלים. התלמידה מבקרת אז במשך כל ימי השבוע בגן.
במשך השנה התלמידה מתנסה בהוראה בגן ילדים יום אחד בשבוע. 6 ש"ש ומשתתפת בסמינר דידקטי 2 ש"ש המעגן את המעשה החינוכי שהתנהל בגן, בתיאוריה העומדת מאחורי העשייה ובתהליכים רפלקטיביים המתנהלים בהנחיית המדריכה הפדגוגית.
בשנה ב' הסטודנטית מתמקדת באספקט נוסף של מעשה ההוראה. התצפיות בגן הן על הגננת ועל מגוון דרכי ההוראה ואינטראקציות שונות בגן. על התלמידה ללמד מספר פעילויות ביום ובסוף סמסטר עליה ללמד יומיים בהדרכה מלאה תוך מתן רפלקציה על עבודתה.

שנה ג'
בשבועיים הראשונים של השנה, התלמידה מתנסה בהוראה במשך כל ימי השבוע בגן חובה.
במשך השנה, יומיים בשבוע תתנסה התלמידה בעבודה בגנים.
על התלמידה ללמד יומיים בשבוע 8 ש"ש ולהשתתף בסמינר דידקטי 2 ש"ש המעגן את המעשה החינוכי שהתנהל בגן, בתיאוריה העומדת מאחורי העשייה ובתהליכים רפלקטיביים המתנהלים בהנחיית המדריכה הפדגוגית.

מדריכה פדגוגית מטעם המכללה, מורה מאמנת וגננת מאמנת, מלווים את העבודה המעשית וההתנסות המודרכת לאורך כל תקופת ההכשרה.
כל תלמידה חייבת בהשתתפות בסיור פדגוגי בן יומיים בין הסמסטרים.
בשנה שלישית התלמידה נדרשת לאינטגרציה בין שלושת רכיבי המעשה החינוכי: הילד, הגננת ותוכנית הלימודים. בקורס תוכניות לימודים והערכתן התלמידה נחשפת לעקרונות של תוכניות לימודים ושיקול דעת בבחירת חומרי לימוד בגיל הרך. לקראת חנוכה היא נדרשת ליישם ידע שרכשה במהלך השנים הקודמות. בשנה זו התלמידה נדרשת ליוזמה אישית והתנסות בהפעלת הגן מגוון מצבים.

שנה ד'
התמחות בהוראה: עבודה מעשית בהיקף של שליש מסרה. עבודה זו מלווה בסדנת התמחות בהוראה.


עבודה מעשית בגן

ש"ש
אופי הקורס: התנסות
הקורס מיועד: שנה ב'

מטרות הקורס
1. צפיה בעבודתה של גננת מנוסה, בפעילות הילדים ובהתנהגותם. להיות קשובה למתרחש בגן.
2. מעורבות בפעילויות הצוות עם הילדים ועם ההורים.
3. התנסות בהפעלת ילדים, בכל התחומים בגן.
4. תכנון יחידות הוראה בתחומי דעת שונים תוך התייחסות ליעדים ורגישות לילדים.
לדוגמא: ספור לקבוצה או למליאה, ספור תורה, הלכה, שיחה, יצירה, פעילות
גופנית, משחקים חברתיים, משחקים דידקטיים, דפי עבודה וכו'.
5. צריכה נבונה של תוכניות לימודים וחומרי למידה מוכנים.
6. הוראה רפלקטיבית ותהליכי בקרה ושינוי.
7. בחירת צרכי הוראה לפי שיקולים דידקטיים.
8. בחירת אמצעי הוראה והכנתם.

דרישות הקורס
* תלקיט אירועי הוראה.
* מעורבות פעילה בגן.
* תכנון פעילויות וביצוען.
* לקראת סוף שנת הלימודים ניהול הגן במשך יום שלם.







שם הקורס: הכשרה להוראה לגיל הרך  (68026.1.2)
    תשעג

תיאור הקורס:
התנסות בהוראה
מבוא
ההכשרה המעשית במסלול לגיל הרך היא מרכיב מרכזי וחשוב בתהליך הלימודים של פרח ההוראה להוראה. התהליך הוא אינטגרטיבי, ויש קשר בין לימודי הדיסציפלינות, לימודי מקצועות החינוך והעבודה המעשית.
ההנחה היא שכדי למלא את תפקידה כהלכה, על הגננת להיות בעלת ידע בפסיכולוגיה של הילד ובהתפתחותו ובעלת כישורים ומיומנויות לשקול דעת פדגוגיים.
במסגרת ההכשרה המעשית תתנסנה התלמידות גם בהוראת יהדות בגן. יש לציין כי המדריכות הפדגוגיות הינן בעלות הכשרה גם בתחום היהדות.

מטרות ההכשרה בעבודה מעשית בגיל הרך:
1. לפתח אישיות פתוחה וגמישה של גננת.
2. לפתח יכולת לשיקול-דעת פדגוגי, על-פי צרכי הילדים והתפתחותם.
3. לפתח מיומנויות מקצועיות, המבוססות על ידע פסיכולוגי.
4. לפתח אישיות בעלת ידע ומעורבות הכרתית ורגשית בערכי היהדות.
5. לפתח גננת השולטת בלשון העברית.
6. לפתח גננת שערה למתרחש במדינה ולבעיותיה החברתיות.
7. לפתח גננת בעלת ידע בנושאים כלליים, המכירה את תוכנית הלימודים ויודעת להשתמש בהן.
8. לפתח גננת המגלה סקרנות ורצון ללמוד ולהרחיב את השכלתה.
9. לפתח גננת היודעת לשתף פעולה עם צוות עבודה ויכולה לתרום את חלקה לעבודה משותפת.
10. לפתח גננת היודעת ליצור קשר טוב עם ההורים ולפתח פעילות קהילתית.
11. לפתח מיומנויות ניהול כתת גן: תכנית ההכשרה תפגיש את התלמידה עם שיטות הוראה מקובלות ובלתי שגרתיות. התלמידה תלמד להפעיל שיקול-דעת דידקטי ולבחור בדרך הוראה מתאימה לחומר הלימודים, לצורכי הילדים ולסביבה הלימודית בה היא מלמדת. התלמידה תכיר מצבי חינוך שוטפים, בעיות וסיטואציות מיוחדות.
12. לפתח יכולת להבחין בבעיות אצל ילדים וידע להפנות לבעלי מקצוע מתאימים.
13. לפתח אמפטיה לילד החריג ומוכנות לקחת אחריות על שלובו.
14. להקנות לתלמידה מיומנות הוראת יהדות בגן.


מבנה ההכשרה המעשית
שנה א'
סיורים במוסדות חינוך לגיל הרך. מפגש עם בעלי תפקידים שונים להם זיקה לגיל הרך: יועץ, פסיכולוג, רופא ילדים. הכרת מסגרות חינוכיות לגיל הרך: חטיבה צעירה, גן ילדים הטרוגני, גן אוכלוסיות משולבות, גן לילדים משולבים, חדר, כתות א'-ב', גן חינוך מיוחד והסתכלות ממוקדת בגנים בתאום עם המדריכה הפדגוגית.
בשנה ראשונה התלמידה מתמקדת ברכיב אחד של מעשה ההוראה - פעילות הילד, התלמידה צופה במסגרות חינוכיות בפרט ובקבוצה הקטנה. הצפייה נתמכת בקורס "מרחב הלמידה וצורכי הילד בגיל הרך", וכן בקורס "סיורים". על התלמידה לדווח על פעילויות הסיורים, שכן המשוב של המדריך הפדגוגי תורם להתפתחות כישוריה האוטונומיים של הסטודנטית.
במהלך השנה הראשונה מתקיימים הסיורים בשתי מתכונות:
1. 6 ימי סיורים מרוכזים. 2 ש"ש
2. סיורים המתקיימים יום בשבוע במשך שעות הבוקר במהלך סמסטר אחד. 2 ש"ש


שנה ב'
השבועיים הראשונים של השנה מוקדשים לפתיחת שנת הלימודים בגן, הסתגלות הילדים והקניית הרגלים. התלמידה מבקרת אז במשך כל ימי השבוע בגן.
במשך השנה התלמידה מתנסה בהוראה בגן ילדים יום אחד בשבוע. 6 ש"ש ומשתתפת בסמינר דידקטי 2 ש"ש המעגן את המעשה החינוכי שהתנהל בגן, בתיאוריה העומדת מאחורי העשייה ובתהליכים רפלקטיביים המתנהלים בהנחיית המדריכה הפדגוגית.
בשנה ב' הסטודנטית מתמקדת באספקט נוסף של מעשה ההוראה. התצפיות בגן הן על הגננת ועל מגוון דרכי ההוראה ואינטראקציות שונות בגן. על התלמידה ללמד מספר פעילויות ביום ובסוף סמסטר עליה ללמד יומיים בהדרכה מלאה תוך מתן רפלקציה על עבודתה.

שנה ג'
בשבועיים הראשונים של השנה, התלמידה מתנסה בהוראה במשך כל ימי השבוע בגן חובה.
במשך השנה, יומיים בשבוע תתנסה התלמידה בעבודה בגנים.
על התלמידה ללמד יומיים בשבוע 8 ש"ש ולהשתתף בסמינר דידקטי 2 ש"ש המעגן את המעשה החינוכי שהתנהל בגן, בתיאוריה העומדת מאחורי העשייה ובתהליכים רפלקטיביים המתנהלים בהנחיית המדריכה הפדגוגית.

מדריכה פדגוגית מטעם המכללה, מורה מאמנת וגננת מאמנת, מלווים את העבודה המעשית וההתנסות המודרכת לאורך כל תקופת ההכשרה.
כל תלמידה חייבת בהשתתפות בסיור פדגוגי בן יומיים בין הסמסטרים.
בשנה שלישית התלמידה נדרשת לאינטגרציה בין שלושת רכיבי המעשה החינוכי: הילד, הגננת ותוכנית הלימודים. בקורס תוכניות לימודים והערכתן התלמידה נחשפת לעקרונות של תוכניות לימודים ושיקול דעת בבחירת חומרי לימוד בגיל הרך. לקראת חנוכה היא נדרשת ליישם ידע שרכשה במהלך השנים הקודמות. בשנה זו התלמידה נדרשת ליוזמה אישית והתנסות בהפעלת הגן מגוון מצבים.

שנה ד'
התמחות בהוראה: עבודה מעשית בהיקף של שליש מסרה. עבודה זו מלווה בסדנת התמחות בהוראה.


עבודה מעשית בגן

ש"ש
אופי הקורס: התנסות
הקורס מיועד: שנה ב'

מטרות הקורס
1. צפיה בעבודתה של גננת מנוסה, בפעילות הילדים ובהתנהגותם. להיות קשובה למתרחש בגן.
2. מעורבות בפעילויות הצוות עם הילדים ועם ההורים.
3. התנסות בהפעלת ילדים, בכל התחומים בגן.
4. תכנון יחידות הוראה בתחומי דעת שונים תוך התייחסות ליעדים ורגישות לילדים.
לדוגמא: ספור לקבוצה או למליאה, ספור תורה, הלכה, שיחה, יצירה, פעילות
גופנית, משחקים חברתיים, משחקים דידקטיים, דפי עבודה וכו'.
5. צריכה נבונה של תוכניות לימודים וחומרי למידה מוכנים.
6. הוראה רפלקטיבית ותהליכי בקרה ושינוי.
7. בחירת צרכי הוראה לפי שיקולים דידקטיים.
8. בחירת אמצעי הוראה והכנתם.

דרישות הקורס
* תלקיט אירועי הוראה.
* מעורבות פעילה בגן.
* תכנון פעילויות וביצוען.
* לקראת סוף שנת הלימודים ניהול הגן במשך יום שלם.







שם הקורס: הכשרה להוראה לגיל הרך  (68026.1.3)
    תשעג

תיאור הקורס:
התנסות בהוראה
מבוא
ההכשרה המעשית במסלול לגיל הרך היא מרכיב מרכזי וחשוב בתהליך הלימודים של פרח ההוראה להוראה. התהליך הוא אינטגרטיבי, ויש קשר בין לימודי הדיסציפלינות, לימודי מקצועות החינוך והעבודה המעשית.
ההנחה היא שכדי למלא את תפקידה כהלכה, על הגננת להיות בעלת ידע בפסיכולוגיה של הילד ובהתפתחותו ובעלת כישורים ומיומנויות לשקול דעת פדגוגיים.
במסגרת ההכשרה המעשית תתנסנה התלמידות גם בהוראת יהדות בגן. יש לציין כי המדריכות הפדגוגיות הינן בעלות הכשרה גם בתחום היהדות.

מטרות ההכשרה בעבודה מעשית בגיל הרך:
1. לפתח אישיות פתוחה וגמישה של גננת.
2. לפתח יכולת לשיקול-דעת פדגוגי, על-פי צרכי הילדים והתפתחותם.
3. לפתח מיומנויות מקצועיות, המבוססות על ידע פסיכולוגי.
4. לפתח אישיות בעלת ידע ומעורבות הכרתית ורגשית בערכי היהדות.
5. לפתח גננת השולטת בלשון העברית.
6. לפתח גננת שערה למתרחש במדינה ולבעיותיה החברתיות.
7. לפתח גננת בעלת ידע בנושאים כלליים, המכירה את תוכנית הלימודים ויודעת להשתמש בהן.
8. לפתח גננת המגלה סקרנות ורצון ללמוד ולהרחיב את השכלתה.
9. לפתח גננת היודעת לשתף פעולה עם צוות עבודה ויכולה לתרום את חלקה לעבודה משותפת.
10. לפתח גננת היודעת ליצור קשר טוב עם ההורים ולפתח פעילות קהילתית.
11. לפתח מיומנויות ניהול כתת גן: תכנית ההכשרה תפגיש את התלמידה עם שיטות הוראה מקובלות ובלתי שגרתיות. התלמידה תלמד להפעיל שיקול-דעת דידקטי ולבחור בדרך הוראה מתאימה לחומר הלימודים, לצורכי הילדים ולסביבה הלימודית בה היא מלמדת. התלמידה תכיר מצבי חינוך שוטפים, בעיות וסיטואציות מיוחדות.
12. לפתח יכולת להבחין בבעיות אצל ילדים וידע להפנות לבעלי מקצוע מתאימים.
13. לפתח אמפטיה לילד החריג ומוכנות לקחת אחריות על שלובו.
14. להקנות לתלמידה מיומנות הוראת יהדות בגן.


מבנה ההכשרה המעשית
שנה א'
סיורים במוסדות חינוך לגיל הרך. מפגש עם בעלי תפקידים שונים להם זיקה לגיל הרך: יועץ, פסיכולוג, רופא ילדים. הכרת מסגרות חינוכיות לגיל הרך: חטיבה צעירה, גן ילדים הטרוגני, גן אוכלוסיות משולבות, גן לילדים משולבים, חדר, כתות א'-ב', גן חינוך מיוחד והסתכלות ממוקדת בגנים בתאום עם המדריכה הפדגוגית.
בשנה ראשונה התלמידה מתמקדת ברכיב אחד של מעשה ההוראה - פעילות הילד, התלמידה צופה במסגרות חינוכיות בפרט ובקבוצה הקטנה. הצפייה נתמכת בקורס "מרחב הלמידה וצורכי הילד בגיל הרך", וכן בקורס "סיורים". על התלמידה לדווח על פעילויות הסיורים, שכן המשוב של המדריך הפדגוגי תורם להתפתחות כישוריה האוטונומיים של הסטודנטית.
במהלך השנה הראשונה מתקיימים הסיורים בשתי מתכונות:
1. 6 ימי סיורים מרוכזים. 2 ש"ש
2. סיורים המתקיימים יום בשבוע במשך שעות הבוקר במהלך סמסטר אחד. 2 ש"ש


שנה ב'
השבועיים הראשונים של השנה מוקדשים לפתיחת שנת הלימודים בגן, הסתגלות הילדים והקניית הרגלים. התלמידה מבקרת אז במשך כל ימי השבוע בגן.
במשך השנה התלמידה מתנסה בהוראה בגן ילדים יום אחד בשבוע. 6 ש"ש ומשתתפת בסמינר דידקטי 2 ש"ש המעגן את המעשה החינוכי שהתנהל בגן, בתיאוריה העומדת מאחורי העשייה ובתהליכים רפלקטיביים המתנהלים בהנחיית המדריכה הפדגוגית.
בשנה ב' הסטודנטית מתמקדת באספקט נוסף של מעשה ההוראה. התצפיות בגן הן על הגננת ועל מגוון דרכי ההוראה ואינטראקציות שונות בגן. על התלמידה ללמד מספר פעילויות ביום ובסוף סמסטר עליה ללמד יומיים בהדרכה מלאה תוך מתן רפלקציה על עבודתה.

שנה ג'
בשבועיים הראשונים של השנה, התלמידה מתנסה בהוראה במשך כל ימי השבוע בגן חובה.
במשך השנה, יומיים בשבוע תתנסה התלמידה בעבודה בגנים.
על התלמידה ללמד יומיים בשבוע 8 ש"ש ולהשתתף בסמינר דידקטי 2 ש"ש המעגן את המעשה החינוכי שהתנהל בגן, בתיאוריה העומדת מאחורי העשייה ובתהליכים רפלקטיביים המתנהלים בהנחיית המדריכה הפדגוגית.

מדריכה פדגוגית מטעם המכללה, מורה מאמנת וגננת מאמנת, מלווים את העבודה המעשית וההתנסות המודרכת לאורך כל תקופת ההכשרה.
כל תלמידה חייבת בהשתתפות בסיור פדגוגי בן יומיים בין הסמסטרים.
בשנה שלישית התלמידה נדרשת לאינטגרציה בין שלושת רכיבי המעשה החינוכי: הילד, הגננת ותוכנית הלימודים. בקורס תוכניות לימודים והערכתן התלמידה נחשפת לעקרונות של תוכניות לימודים ושיקול דעת בבחירת חומרי לימוד בגיל הרך. לקראת חנוכה היא נדרשת ליישם ידע שרכשה במהלך השנים הקודמות. בשנה זו התלמידה נדרשת ליוזמה אישית והתנסות בהפעלת הגן מגוון מצבים.

שנה ד'
התמחות בהוראה: עבודה מעשית בהיקף של שליש מסרה. עבודה זו מלווה בסדנת התמחות בהוראה.


עבודה מעשית בגן

ש"ש
אופי הקורס: התנסות
הקורס מיועד: שנה ב'

מטרות הקורס
1. צפיה בעבודתה של גננת מנוסה, בפעילות הילדים ובהתנהגותם. להיות קשובה למתרחש בגן.
2. מעורבות בפעילויות הצוות עם הילדים ועם ההורים.
3. התנסות בהפעלת ילדים, בכל התחומים בגן.
4. תכנון יחידות הוראה בתחומי דעת שונים תוך התייחסות ליעדים ורגישות לילדים.
לדוגמא: ספור לקבוצה או למליאה, ספור תורה, הלכה, שיחה, יצירה, פעילות
גופנית, משחקים חברתיים, משחקים דידקטיים, דפי עבודה וכו'.
5. צריכה נבונה של תוכניות לימודים וחומרי למידה מוכנים.
6. הוראה רפלקטיבית ותהליכי בקרה ושינוי.
7. בחירת צרכי הוראה לפי שיקולים דידקטיים.
8. בחירת אמצעי הוראה והכנתם.

דרישות הקורס
* תלקיט אירועי הוראה.
* מעורבות פעילה בגן.
* תכנון פעילויות וביצוען.
* לקראת סוף שנת הלימודים ניהול הגן במשך יום שלם.







שם הקורס: הוראה מתקנת בקריאה  (68027.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:

ב"ה
שם הקורס: הוראה מתקנת בקריאה (68027.1.1) תשע"ג
שם המרצה: גב' אביגיל באס
משך הקורס: 1 ש"ש
אופי הקורס: שיעור
הקורס מיועד: שנה ג'


מטרות הקורס
1. הסטודנטית תתוודע לקשר שבין השפה הדבורה לכתובה ולמרכיבים בתהליך הקריאה התקינה.
2. הסטודנטית תתודע לקשיים והליקויים האפשריים ברכישת הקריאה.
3. הסטודנטית תפתח רגישות ואמפטיה כלפי ילדים המגלים קשיים ברכישת הקריאה ומודעות לצורכיהם הייחודיים.
4. הסטודנטית תכיר דרכים למיפוי כיתת הילדים, לאיתור קשיים ספציפיים ולהתאמת תכנית הלימודים לצרכים של התלמידים.
5. הסטודנטית תרכוש ידע לגבי תפקידי הצוות הרב מקצועי ומטפלים פרא רפואיים העובדים במסגרת החינוכית ומחוצה לו ותרומתם לילד המגלה קשיים בקריאה.
6. הסטודנטית תכיר את תהליך הפניית הילד לקבלת עזרה במסגרת החינוכית ומחוצה לו וכן הפניה לתהליך אבחוני במידת הצורך.
7. הסטודנטית תכיר דרכי פעולה והפעלות דידקטיות כדי לסייע לילד המתקשה ברכישת הקריאה תוך חיזוק אבני היסוד של התהליך.
8. הסטודנטית תתנסה בעצמה באיתור קשיים של ילדים בשלב רכישת הקריאה והכנת תוכנית התערבות עבורם במטרה לחזק את התחומים בהם התגלה הקושי.
9. הסטודנטית תלמד להגדיר מטרות יישומיות לתוכנית התערבות וכן דרכי משוב לבדיקה אם המטרות הושגו.


דרישות הקורס
* נוכחות והשתתפות פעילה ורצינית בשיעורים.
* הגשת תרגילים לאורך הקורס.
* עבודה מסכמת בסוף הסימסטר.


ביבליוגרפיה



* אנגלרט, מ, ושוורץ, צ.(עורכים). ילדים עם צרכים מיוחדים בגיל הרך- חשיבות האיתור וההתערבות המוקדמת והפעולות הנגזרות מכך, נייר עמדה לוועדת דורנר. פורום גיל הרך בשפ"י.
* גביעון, א. ופרידמן, נ. (2004) הדיסלקסיות: סוגים, מאפיינים וכיוונים טיפוליים. שיקומדע, ביטאון האיגוד הישראלי לרפואה פיזיקלית ושיקום, 22, 3-6.
* גביעון, א. ופרידמן, נ. (2010). סוגי דיסלקסיות . בתוך ד. פינקלשטיין (עורך) פרספקטיבה: אורטון דיסלקסיה ישראל.15-20.
* גוברמן, ע. (2008) הוראת האותיות בגן: מה ילד צריך לדעת כדי לקרוא? במכללה: מחקר עיון ויצירה, 20, 41-51.
* גולדהירש, א. (2002) מבטים: מסתכלים בסביבה טבעית על ילדים: חוברת הדרכה לעריכת תצפיות בגנים להיכרות מעמיקה עם ילדים בני 3-5. ירושלים: משרד החינוך. מחלקת הפרסומים.
* דו"ח ועדת הקריאה (2001). עיקרי ההמלצות, הד החינוך, ע"ו, גליון 1, 10-19.
* האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, משרד החינוך (תשס"ח, 2007) תשתית לקראת קריאה וכתיבה- תכנית לימודים לגן הילדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. מעלות.
* האקדמיה הלאומית למדעים (2007) קליין פ' (יו"ר ועדה), דו"ח של ועדת מומחים לחינוך לגיל הרך.
* הרצברגר, ה. (2006) מדריך למורה- "צליל, מילה, סיפור". יסוד.
* וידיסלבסקי, מ. (2009) הזדמנויות בהוראה ובלמידה בקבוצה הקטנה- הוראה מכוונת פרט, משרד החינוך. המנהל הפדגוגי. האגף לחינוך יסודי. ירושלים: משה"ח.
* וינגסט, נ. (2011) ליקויי למידה - הצד הרגשי של המטבע. אתר משרד החינוך, מינהל חברה ונוער, זכויות התלמיד.
* חוזר מנכ"ל 7.8.2002, תחומי ההוראה וההישגים המחיבים בקריאה ובהוראה בסוף כיתה א', חוזר המנהלת הכללית.
* חוזר מנכ"ל תשס"א/7 (ב), ו' באדר התשס"א, 1 במרס 2001.
* חוזר מנכ"ל תשס"ד/4(ב), ו' כסליו תשס"ד, 1 בדצמבר 2003.
* חוזר מנכ"ל תשסח/3(ד) (2007) תכנית השילוב במסגרות החינוך הרגיל - לטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות. משרד החינוך.
* חוק חינוך מיוחד (1988) ס"ח מס' 1256 מיום 21 ביולי 1988.
* חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 7), התשס"ג-2002.
* טוב לי, א. (1999). אבחון קריאה כתיבה לכיתות א'-ט', קרית ביאליק: הוצאת אח.
* טלמור, מ. (2003). הוראה מתקנת, הלכה למעשה. הוצאת מכללת תלפיות.
* טלמור, מ. (2006). הוראה מתקנת נתמכת מחשב. חולון: יסוד.
* טלמור, מ. (2010). תקרא - תדע, תשחק – תלמד, פעילויות לפיתוח קריאה מדויקת ומודעות שפתית. חולון: יסוד.
* לוין, א'. (2002), "אלף -אוהל, בית זה בית, גימל זה גמל גדול... מה מפיקים ילדים בגיל הרך מידיעת שמות האותיות?", בתוך קליין פ' וגבעון ד' (עורכות), שפה, למידה ואוריינות בגיל הרך, רמות, אוניברסיטת תל אביב, 71-103.
* מונחון: מושגי יסוד בהקניית הקריאה- מפתח הקסם, מט"ח.
* מיירס, מ. (2005) הבלבולשון הראשון : קובץ שירים ודקלומים לילדים לפיתוח מודעות לשונית. הוצאת המחברת.
* משרד החינוך (2002), לוין א' (יו"ר ועדה), סיכום עבודת ועדה "לקראת קריאה וכתיבה", ירושלים.
* משרד החינוך (2005) דברת ש' (יו"ר ועדה), התכנית הלאומית לקידום החינוך בישראל, ירושלים.
* משרד החינוך (1992). ומה הלאה? אסופת כלי אבחון ומעקב לצורכי התמודדות עם תוצאות מבחני המשוב בהבנת הנקרא, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי האגף לתוכניות לימודים.
* משרד החינוך (2001), שפירא ר' (יו"ר ועדה), דו"ח "הוועדה להוראת קריאה", ירושלים.
* משרד החינוך, התרבות והספורט, (2007) מדריך ליישום והטמעת החינוך הלשוני בחינוך המיוחד. נספח 2: ארגז הכלים המיוחד – עקרונות התמיכה בתהליכי הוראה- למידה- הערכה, התאמות לייחודיות התפקודית של תלמידים עם צרכים מיוחדים,ירושלים: המחבר.
* משרד החינוך, התרבות והספורט, (2007). מדריך ליישום והטמעת החינוך הלשוני בחינוך המיוחד. נספח 3: על גישות ושיטות להוראת קריאה, ירושלים: המחבר.
* משרד החינוך, מינהלת אופק חדש. אופק חדש- חוברת מידע לעובד ההוראה. מחלקת הפרסומים, משרד החינוך.
* משרד החינוך-מחוז מרכז, החינוך הדתי (תשס"ו) כלים להערכת הקריאה והכתיבה (טיוטה ראשונה), משה"ח.
* קריזר, ו. (2004). מליקויי שפה בגיל הגן לליקויי למידה בבית הספר. הד הגן, תשס"ה, חוברת א'. 48-55.
* רוזנברג, מ. (2003) הוראת הקריאה בכיתה א' – לאן? דעות- כתב עת בנושאי הוראה וחינוך. משרד החינוך, מחוז חיפה, גליון 7.
* רחמים, ע. ופרידמן, נ. (2009) דיסלקסית מיקום אותיות התפתחותית. אוריינות ושפה, 2, 79-109.
* שני, מ'. לחמן, ד'. שלם, צ'. בהט, א'. וזייגר, ט' (2003) מעק"ב: מיפוי עדכני של קריאה וכתיבה על פי נורמות ארציות, תל-אביב: מכון מופ"ת.
* שתיל, א. (2001). מבחן שתיל לאיתור מוקדם של קשיים ברכישת הקריאה והאיות- מבחן מיפוי לגננת ולמורה בכיתה א', קריית ביאליק: אח.
* Spear-Swerling, L., & Sternberg, R.J., (1994). The road not taken: An integrative theoretical model of reading disability. Journal of learning disabilities, 27(2), 91-103.

סרטונים
* אפללו, א. (2010) עדות אישית: ההתמודדות היום יומית עם לקות למידה. הערוץ האקדמי, אוניברסיטת חיפה.
* גולדהירש. א. (2011) ילדים בעלי צרכים ייחודיים ואיתור מוקדם. גנnet.
* טרבלסי, ת. (תשס"ח) קריאה תמה. מגמת תקשורת, מקיף דתי גרוס, קרית גת.
* כהן, א. קשיים בקריאה של הקורא המתחיל -הרצאה מוקלטת, אופק-מורים, מט"ח.
* לוין, א. ושלייפר מ. שיח בנושא קריאה וכתיבה בגיל הרך-הרצאה מוקלטת, אופק-מורים, מט"ח.
* מאיר, ש. רוטשטיין, צ. דיסלקציה-שניים אוחזים במצווה.
* שלייפר, מ. הגישה המאוזנת בהוראת הקריאה-הרצאה מוקלטת, אופק-מורים, מט"ח.
* שם-טוב, ס. (2011) קידום הדיוק והשטף בקריאה- הדגמה: בית ספר נווה דליה, מט"ח.

אתרי אינטרנט
• אגודת ניצן לטיפול בילדים ובבוגרים עם ליקויי למידה http://www.nitzan-israel.org.il/main/siteNew/index.php
• דידקטיקה- ד"ר מיכל רוזנברג http://www.didactica.co.il
• דיסלקציה www.dyslexia.co.il
• חוזר מנכ"ל http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Manka
• מכון אותיות- שיטת "אותיות מדברות" http://www.otiyot.net/index.asp
• מכון מופת http://portal.macam.ac.il
• מנהל החינוך הדתי http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Hemed
• מפתח הקסם, מט"ח- המרכז לטכנולוגיה חינוכית http://ofek.cet.ac.il/AB/Lashon/kesem/
• מקום מיוחד-מאגר המידע להורים ולמשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים http://makom-m.cet.ac.il/pages/lib-home.asp
• מרכז למידה אתגר-ד"ר אסתר טוב לי http://www.etgar.biz/
• משרד החינוך http://cms.education.gov.il
• משרד החינוך, האגף לחינוך יסודי http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/
• משרד החינוך, האגף לחינוך קדם יסודי http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/PreSchool
• מת"יא טבריה http://www.orianit.edu-negev.gov.il/matiatvr
• מתי"א מיתר http://www.orianit.edu-negev.gov.il/matiamtr
• מתי"א שומרון http://www.mshomron.edu1.org.il/BRPortal/br/P100.jsp
• ראמ"ה- הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/OdotRama
• שטף קריאה, מט"ח http://shetef.cet.ac.il
• שפ"ינט- את השרות פסיכולוגי יעוצי, משרד החינוך http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/shefi






שם הקורס: המשחק ככלי דידקטי  (68028.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
המשחק ככלי הוראה ולמידה
שם המורה: ד"ר אסתר רנלס
מטרות הקורס
1. להבין את פעילות הילד ע"פ המרכיבים משחק-יצירה, למידה, עבודה, ויכולת לזהותם בפעילותו.
2. להכיר את סוגי המשחק על מרכיביו ולהבין את משמעותם.
3. להבין את המשמעות של המשחק הסוציו דרמטי מנקודת ראות תיאורטית ע"פ סמילנסקי, פיין, גלובמן ועוד.
4. הרלוונטיות של המשחק הסוציו דרמטי להתנהגות בגן.
5. מודעות לחשיבות טיפוח המשחק בתכנית הלימודים הקדם בית ספרית.

תכני הקורס
1. פעילות הילד מהי? תרומתן של תיאוריות משחק קיימות.
2. סוגי המשחק; משחק סנסומוטורי, משחק פונקציונאלי, משחק סוציו דרמטי, קונסטרוקטיבי, משחק חברתי.
3. המשחק הסוציו דרמטי, הדינאמי והייחודי.
4. המשחק כמפתח כישורים קוגניטיביים לשוניים ואוריינות.
5. התערבות המבוגרים במשחק "כאילו", שיקולים תיאורטיים ודעת המחקר.
6. המשחק בצעצוע, מבנה הצעצוע.
7. המשחק הדידקטי ועקרונותיו.
8. בדיקת יצירות ספרות המתייחסות למשחק.
9. תצפיות במשחקי ילדים בגן ע"פ סולם להערכת משחק דרמטי וסיוציודרמטי של ש. סמילנסקי ועל פי תצפיות פתוחות.
10. מקומו של המשחק בתוכנית הלימודים הקדם בית ספרית ועמדות הגננת.
11. השלכות על הכשרת מחנכות בגיל הרך.

דרישות הקורס
* נוכחות.
* כתיבת תרגילים.
* תצפיות מובנות על ילדים בגנים ע"פ סמילנסקי, גלובמן, פיין, ועוד.
* כתיבת עבודה מקיפה בנושא.
* הצגת העבודה והרצאה על כך בפני עמיתים.
ביבליוגרפיה
1. אריאל, ש' (1980). הד הגן משחק נגיד ש', מ"ד עמודים 34-49.
2. גולדהירש, א' (תשס"ה). בואו נחשוב על זה, מדריך לטפוח תהליכים קוגניטיביים ולקידום ילדים עם קשיים התפתחותיים, משרד החינוך, קדם יסודי.
3. הרטלי, ר', פרנק, ל' וגולדנסון, ר' (תשכ"ה). פסיכולוגיה של משחקי ילדים תל אביב: מרחביה ספרית הפועלים (עברית אורי רפ).
4. * ויניקוט, ד"ו (1996). משחק ומציאות. תל אביב: הוצאת עם עובד.
5. ורדי – ראט, א' (תשס"ה). "יש לי רעיון, בכאילו, הייתי פה סבתא" הד הגן, 50-59
6. * כהן, ד' (1987). התפתחות המשחק. קרית ביאליק: הוצאת אח.
7. * מויילס, ג"ר (1997). תפקידו ומעמדו של המשחק בחינוך לגיל הרך, רק משחק? קרית ביאליק: הוצאת אח.
8. סמילנסקי, ש' ושפטיה, ל' (1993). המשחק הסוציודרמטי אמצעי לקידום לימודי, חברתי וריגושי של ילדים צעירים. קרית ביאליק: הוצאת אח.
9. * סוקד, ז' (1993). משחק ולמידה: מה באמת רוצים ילדים ללמוד באמצעות משחק. מגמות ל"ד 4, עמ' 497-520.
10. Frost, J.L. Worthem, S.C. & Reifel, S. (2005) Play and Child Development, Second Edition. Upper Saddle River, NJ: Person Prentic Hall.
11. Isenberg, J.P. & Jalonga, M.R. (2006). Creative Thinking and Arts-Based Learning, Fourth Edition. Upper Saddle River, NJ: Person Prentic Hall.
12. Catron, C.E. & Allen, J. (2003). Early Childhood Curriculum: A Creative Play Model, Third Edition. Columbus, Ohio. Merill Practice Hall.
13. * Fisher, F. (2005). ", First School Years, "The Emotional Value of Play", 22-25








שם הקורס: תפילה וערכים בגיל הרך  (68029.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
שם הקורס: תפילה וערכים בגיל הרך (68029.1.1) תשעג
שם המרצה: גב' אביגיל באס
משך הקורס: 1 ש"ש
אופי הקורס: שיעור
הקורס מיועד: שנה ג'

תוכן הקורס:
• מקומה של הגננת/מחנכת בגיל-הרך כמנחילת ערכים ומידות טובות.
• הכרות עם מקורות תורניים בנושאי תפילה וערכים כבסיס להנחלת מסרים אלו לתלמידים.
• רכישת ידע לגבי ערכים המתאימים להנחלה בגיל-הרך ורעיונות לדרכי העברתם באופן חוויתי.
• לימוד על משמעות התפילה ואופן קיומה במסגרות הגיל-הרך.
• תרגול הכנת פעילויות מתאימות לגיל הרך בנושא תפילה וערכים והערכת פעילויות קיימות והתאמתן למטרות הרצויות.

מטרות הקורס
1. הסטודנטית תתוודע לתפקידה של הגננת והמחנכת בגיל הרך בהנחלת ערכים ומידות טובות.
2. הסטודנטית תתמודד עם השאלה אלו ערכים מתאימים להנחלה בגיל הרך ובאלו דרכים ניתן להעבירם כדי שיופנמו.
3. הסטודנטית תכיר מקורות תורניים בנושאי תפילה וערכים כבסיס להנחלת מסרים אלו לתלמידיה.
4. הסטודנטית תרכוש ידע לגבי התפילה בגיל הרך וניהול התפילה במסגרת החינוכית באופן יומיומי.
5. הסטודנטית תכיר מגוון סידורי תפילה המיועדים לילדים בגיה"ר ותראה אלו קטעי תפילה מתאים לשלב התפתחותי זה.
6. הסטודנטית תרכוש כלים לגבי דרכי העברת נושא התפילה ומשמעותה לילדים בגיל-הרך.
7. הסטודנטית תתרגל הכנת פעילויות מתאימות לגיל הרך בנושאי תפילה וערכים ותלמד להעריך פעילויות קיימות והתאמתן למטרותיה.
8. הסטודנטית תכיר ספרים ומאגרי מידע עם חומרים מתאימים להעברת נושאים אלו בגיל-הרך.


דרישות הקורס
* נוכחות והשתתפות פעילה ורצינית בשיעורים.
* עריכת תצפית בנושא "תפילה וערכים בגיה"ר" במסגרת חינוכית בגיה"ר.
* הגשת תרגילים לאורך הקורס.
* הצגת קטע תפילה בשיעור והכנת דף סיכום לשאר בנות הקבוצה.
* עבודה יישומית מסכמת בסוף הסימסטר.


ביבליוגרפיה



* אבינר, הרב א. (תשע"ב) חינוך לאמת. ישיבת ברכת משה - מעלה אדומים- http://www.ybm.org.il
* אבינר, הרב א. (תשע"ב) מדוע ילדים אינם שמחים? עלון "באהבה ובאמונה", מכון מאיר.
* אבינר, הרב ש. (תשע"ב) לכי להיות גננת. עלון "באהבה ובאמונה", מכון מאיר.
* אבינר, הרב ש. ח (תשס"ד) חינוך באהבה. בית אל : ספרית חוה.
* אליהו, הרב י. (תשס"ט) "לעמול בתורה", עלון "באהבה ובאמונה", מכון מאיר.
* אליהו, הרב י. (תשע"ב) התפילה - מתנה אלוקית, עלון "באהבה ובאמונה", מכון מאיר.
* אליהו, הרב י. מטרת התפילה - קרבת אלוקים, מכון מאיר.
* אליהו, הרב י. שומע תפילה, מכון מאיר.
* בן בצלאל, הרב י. ל.- המהר"ל מפראג. (תשל"ב) אור חדש.‬ בני ברק: יהדות.
* בן בצלאל, הרב י. ל.- המהר"ל מפראג. (תשל"ב) גבורות ה'. בני ברק: יהדות.
* בן בצלאל, הרב י. ל.- המהר"ל מפראג. (תשל"ב) נתיבות עולם. בני ברק: יהדות.
* ברלין, הרב נ. (תשנ"ט) חמשה חומשי תורה עם פרוש העמק דבר והרחב דבר, ירושלים,ישיבת וולאזין.
* גהלי, ה. (תשע"א) חינוך לאחריות - הכנת שיעורי בית. עלון "באהבה ובאמונה", מכון מאיר.
* גודמן, י. (תשס"ה) ומרדף צדקה יאהב: על חינוך ילדינו לצדקה ולצדק חברתי. צהר כ', 161-170.
* דסלר, הרב א. (תשס"ט) מכתב מאליהו. בני ברק : ועד שפתי חכמים.
* הכהן, הרב ד. ח. ‬ (תשס"א) במעמד השחר- ביאורים לתפילת הבוקר. בת-ים: מרכז רוחני "אורות התורה".
* ‫הכהן, הרב י. מ.- החפץ חיים. אהבת חסד. ‬בני ברק: תורה ודעת. ‬
* וולבה, הרב שלמה (תשנ"ו) זריעה ובניין בחינוך. ירושלים: פלדהיים.
* ויצמן, הרב י. (תש"ס) השפעת התפילה על החיים. ישיבת מעלות. www.yesmalot.co.il
* יזהר, ס'. (1974) על חינוך וחינוך לערכים. תל אביב: עם עובד.
* יזהר, ס'. (1990) שני פולמוסים: פולמוס החינוך ופולמוס הספרות. תל אביב: זמורה ביתן מוציאים לאור.
* כהן, הרב א. בטח בה' ועשה טוב. (תשס"ה) בתוך רודיק, הרב י. (עורך) עם ישראל חי :הכוונה אמונית חינוכית וחברתית נוכח תכנית ההתנתקות. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, אגף החינוך הדתי.
* לוצטו, הרב מ. ח. (תש"ע) מסילת ישרים, ירושלים: פלדהיים.
* ‫מדרש תהלים- שוחר טוב (תשע"ב) ‫ ירושלים: זכרון אהרן.‬
* מלמד, הרב א. (תשס"ג) פניני הלכה- תפילה, הלכות תפילה וטעמיהן, הר ברכה: מכון הר ברכה.
* סגל, י. (תשל"ז) כה עשו חכמינו, תל-אביב: מורשת.
* ספר החינוך, (תש"ן) ירושלים, אור המאיר.
* ספרא (תשנ"ב) ירושלים : ספריה תורנית ומכון להוצאת ספרים תורניים.
* עובדיה, הרב א. (עורך). (תשס״ה) בית הספר - בית חינוך ולמידה, תכנית חינוכית לבתי הספר היסודיים הממ"ד. מחלקת הפרסומים, משרד החינוך התרבות והספורט.
* קוק, הרב א.י. (תשד"מ) איגרות הראי״ה. ירושלים: מכון ע"ש הרצי"ה קוק.
* קוק, הרב א.י. (תשמ"ה) עולת ראיה. ירושלים: מוסד הרב קוק.
* קרליץ, הרב א. י.-החזון איש (תשל"ד) ‬אמונה וביטחון. בני ברק: גריינימן.
* רמב"ם (תשס"ז) משנה תורה, ספר אהבה- הלכות תפילה, ירושלים: פלדהיים.
* שפירא, הרב י. "בטח בה' ועשה טוב"-פרשת תולדות, אתר "ישיבת ההסדר רמת גן". www.yrg.org.il
* שפירא, ק.ק.-האדמור מפיאסצ'נה (תשל״א) חובת התלמידים. ורשה: דפוס האחים גרוים.
* ששה סדרי משנה- מסכת אבות (תשל"ח), ירושלים: אשכול.
* ששה סדרי משנה- מסכת פאה (תשל"ח), ירושלים: אשכול.
* תורת חיים- חמישה חומשי תורה ירושלים (תשנ"ג) ירושלים: מוסד הרב קוק.
* תלמוד בבלי מסכת חגיגה (תשנ"ז) מהדורת שוטנשטין. ‬ניו-יורק: מסורה-ארטסקרול.
* תלמוד בבלי מסכת כתובות (תשנ"ז) מהדורת שוטנשטין. ‬ניו-יורק: מסורה-ארטסקרול.
* תלמוד בבלי מסכת שבת (תשנ"ז) מהדורת שוטנשטין. ‬ניו-יורק: מסורה-ארטסקרול.
* תנ"ך (תשנ"ז) ירושלים: קורן.
* תנא דבי אליהו רבא וזוטא (תשנ"ד) ירושלים: המוסד לעידוד לימוד התורה.

סרטונים
* קרוב, הרב ז. (2011) סוגיות בחינוך ילדים: לחנך באמת. אתר "אורות"-ראש יהודי.
* גודמן, הרב י. (תשע"א) חינוך ילדינו לצדקה, הארות חינוכיות להורים, 34, ערוץ מאיר.
* גודמן, הרב י. (תשע"א) חינוך ילדינו למאמץ רוחני בעידן של טכנולוגיה מפנקת, הארות חינוכיות להורים, 72, ערוץ מאיר.
* גודמן, הרב י. (תשע"א) חינוך ילדינו לעמל ולכישלונות, הארות חינוכיות להורים, 28, ערוץ מאיר.

אתרי אינטרנט
• "ישיבה"-בית-אל http://www.yeshiva.org.il/
• אש התורה http://www.aish.co.il/
• הלכה יומית-רבני בתי ספר www.halachayomit.com/rabas.html
• מכון מאיר http://www.machonmeir.org.il/site/
• מפתח הלב מתוך אמונה- משה"ח http://cms.education.gov.il/educationcms/units/hemed/yesodi_/yesodi_hazot.htm
• משרד החינוך http://cms.education.gov.il
• משרד החינוך, מינהל החינוך הדתי http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Hemed
• משרד החינוך, מינהל חברה ונוער http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/noar/
• משרד החינוך, האגף לחינוך יסודי http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/
• משרד החינוך, האגף לחינוך קדם יסודי http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/PreSchool
• ערוץ מאיר לילדים http://www.meirkids.co.il/
escents. In: 5 91-129







שם הקורס: בעיות נפשיות זיהוי והתמודדות  (68030.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
בעיות נפשיות, זיהוי והתמודדות

שם המורה: ד"ר יעקב סגל
מטרות הקורס
1. להכיר פסיכו-פתולוגיות נבחרות, אפיוניהם והקשיים בהגדרתן ובסיווגם.
2. להבין מה הם קשיי ההורים והמחנכים לגיל הרך עם ילד בעל פסיכופתולוגיה.
3. לדעת לאתר ולאבחן בעיות נפשיות אצל ילדים בגיל הרך.
4. להכיר את זכויות הילד בעולם והצהרת זכויות הילד בישראל.
5. להכיר את גישת היהדות כלפי זכויות הילד וחובותיו לשמירת עצמו מפני פגיעה פיזית ונפשית, תוך התמקדות בגיל הרך.

תכני הקורס
1. התנהגות אב-נורמאלית ומאפייניה תוך הדגש על זיהוייה.
2. פסיכו-פתולוגיות נפוצות בגיל הרך, בגיל ההתבגרות ובבגרות.
3. השלכות של הפרעות פסיכו-פתולוגיות בגילאים שונים על המערך המשפחתי.
4. התמודדות עם ילדים הסובלים מבעיות התנהגות.
5. שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים.
6. זכויות הילד בעולם ובישראל והכרת החוק בנידון.
7. גורמים טיפוליים בקהילה, רשויות הסעד והרווחה וטיפולם בילדי הגיל הרך.
8. התמודדות עם הורים הלוקים בנפשם והבנת ההשלכות על תפקוד הילד בגן ובכתות א-ב.
9. תפקיד הגננת והמורה בסיוע למשפחה בהתמודדות עם התנהגות אב-נורמאלית.
10. גישת היהדות בנושא הבעיות הנפשיות.

דרישות הקורס
* השתתפות ונוכחות פעילה.
* קריאת מאמרים וחומר ביבליוגראפי.
* הגשת תרגילים ומבחן.








ביבליוגרפיה

1. איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומשרד הבריאות (1995). ICD-10 הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי. תל-אביב: הוצאת דיונון אוניברסיטת תל-אביב.
2. אילון, ע. וצירמרמן, ח. (1990). ילדות כואבת – מבט שני על ילדים מוכים. תל-אביב: ספרית הפועלים והקיבוץ הארצי השומר הצעיר.
3. אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח. ונוימן, מ. (1993). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל-אביב: פפירוס בית ההוצאה באוניברסיטת תל-אביב.
4. ביטמן, א. ובייט-מרום, ר. (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר, תל-אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.*
5. גולדהירש, א. וכנעני, ל. (1999). ניצני אלימות, מקורות ודרכי התמודדות בגיל הרך. בתוך: ניצני אלימות בגיל הרך, אסופת מאמרים ותוכניות, ירושלים:
6. האדון, מ. (2004). המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה, ישראל: זמורה ביטן.
7. היימן, ט. (2000). ליקויי למידה, תל-אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.*
8. זקס, ש., לוין, מ. וויסקופף, נ. (1992). סוגיות בחינוך מיוחד. תל-אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.*
9. מלמד-כהן, ר. (1997). הילד החריג והחינוך המיוחד – על פי מקורות ביהדות. ירושלים.
10. מנור,א. וטיאנו, ש. (2001). לחיות עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. תל-אביב: הוצאת דיונון אוניברסיטת תל-אביב.
11. צ'ת'יק, מ. (2004). שיטות בפסיכותרפיה של הילד – אסטרטגיות פסיכודינמיות, חולון: הוצאת אח.*
12. קרסון, ר. בוצ'ר, ג'. ומינקה, ס. (1998). פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים. תל-אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
13. רחמימוב, ר. (2004). מהפכת המוח – תקשורת, מחלות נפש וסמים, ירושלים: הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון-ליר.
14. Chess, S. and Hassibi, M. (1986). Principles and Practice Of Child Psychiatry. New York Plenum; chapter 14.
15. Schaefer, C. E. and Milman, H. L. (1994). How to Help Children with Common Problems. NJ: Aronson. Pp 74-84.






68031.1.1   התפתחות מושגים דתיים  
לא קיים סילבוס במערכת לקורס זה בשנה זו




שם הקורס: תוכניות לימודים בגיל הרך  (68032.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
תוכניות לימודים

שם המורה: דבורה חדד

מטרות הקורס
1. להכיר את הגישות המרכזיות בבסיס תכנון תוכניות לימודים בגיל הרך.
2. לרכוש יכולת לחשוף את התפיסה הרעיונית בתוכניות לימודים בגיל הרך והתאמתן לצורכי הלומד.
3. לרכוש יכולת להעריך תוכניות לימוד וחומרי למידה מוכנים לשלבם לצרכי הלומד בגיל הרך ע"פ שיקול הדעת של המחנכת.
4. לדעת להיות צרכנית נבונה של תכניות לימודים קיימות.
5. ליישם את העקרונות המרכזיים של תכנון ופיתוח תוכניות לימודים במסגרת פרויקטים של תכנון לימודי בגן ובכתות א'-ב'.

תכני הקורס
1. דמות המחנכת הדתית בגיל הרך ומאפייניה המקצועיים.
2. גישות חינוכיות כבסיס לתכנון לימודים.
3. מודלים של תכנון ופיתוח תכניות לימודים בגיל הרך: תוכניות בתורה, בלשון ובתושב"ע.
4. מקומו של המורה בתכנון ופיתוח ת"ל.
5. שיקולים בבחירת חומר לימודים בגיל הרך.
6. עקרונות של ארגון חומר בגיל הרך.
7. עיצוב חומר לימוד והערכה.
8. הערכה וניתוח של תוכניות לימודים בגיל הרך ע"פ קריטריונים.
9. מקומה של הטלוויזיה בתוכנית הלימודים.

דרישות הקורס
* נוכחות בקורס.
* קריאת מאמרים נבחרים.
* הכנת תרגילים.
* הצגת תכנית לימודים על פי הבחירה בכתה.
* עריכת תכנית לימודים בכתב.


ביבליוגרפיה
1. אדן, ש' (1985). בתוך: פרקים בתכנון לימודים. קריטריונים להערכת חומר לימודים. ירושלים: משרד החינוך והתרבות האגף לתכניות לימודים. עמ' 190-176.
2. * אדן, ש', מוזס, ש' ועמיעד (תשמ"ו). אינטראקציה בין המרכז לבין הפריפריה בתכנון לימודים. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, האגף לת"ל.
3. אילן, מ' (תשנ"ו). הלכה למעשה בתכנון לימודים הכרעות קוריקולריות של מורים. בתוך: 11, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, האגף לתוכניות לימודים.
4. אריאב, ת' (1989) עיונים בחינוך ניתוח תוכניות לימודים מאפייניו כתחום קוריקולרי וחשיבותו, 49/50 עמ' 280-273.
5. * בן פרץ, מ' (1978). עיונים בחינוך לימודים מקומו של המורה בתהליך פיתוח תכניות לימודים: הלכה למעשה 2, עמ' 70-57.
6. ברונר, ג"ס (1965). תהליך החינוך. תל אביב: הוצאת יחדיו.
7. ברוקס, ז' וברוקס, מ' (1997). בחיפוש אחר ההבנה לקראת כתה קונסטריקטיביסטית מכון ברנקו וייס ירושלים: משרד החינוך והתרבות, האגף לתוכניות לימודים.
8. זילברשטיין, מ' (עורך) (תשמ"ה-תש"ן). הכשרת מורים לתכנון לימודים ולפיתוחם. ירושלים: משרד החינוך והתרבות האגף לתוכניות לימודים.
9. * זילברשטיין, מ' (עורך) (תשמ"ח). מבני הדעת של המקצועות וגישה אחדותית בתכנון לימודים. "מבני הדעת של המקצועות וגישה אחדותית. פנים משלימות בתכנון הלימודים", השתמעויות להכשרת מורים. ירושלים: משרד החינוך והתרבות. 144-115.
10. זילברשטיין, מ' (תשנ"ג). דפים 17. בדיקה מחדש של הגישה הקונצפטואלית בהכשרת מורים לתכנון לימודים ולפיתוח ת"ל. ירושלים: משרד החינוך, גף להכשרת עובדי הוראה, מכון מופ"ת.
11. זילברשטיין, מ' וזוהר, ת' (תשמ"ט). דפים 8, תפיסת מהות המקצוע ככלי לשימוש בחומרי למידה, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, המחלקה להכשרת עובדי הוראה, המכון לתכנון לימודים.
12. * חן, ד' (1978). תכנון פיתוח ויישום תוכניות לימודים יחידה 9. תל אביב: אוניברסיטה פתוחה עמ' 18-1.
13. לוין, ת' ונבו, י' (1997). פתוח חשיבה של ילדים ומורים באמצעות תכנית לימודים דינמית ועל תחומית. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט האגף לחינוך יסודי, המחלקה לתכניות ושיטות תשנ"ז.
14. * מינקוביץ, א' (תשכ"ד). תהליכים בהכנת תכניות לימודים. הפסיכולוגיה של הלמידה בתוך הקובץ: ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
15. * נבו, ד' (תשנ"ב). הערכה בתכנון לימודים ובהוראה, פרפסקטיבה של מורה, הערכה ככלי לשיפור הוראת למידה. בתוך: זילברשטיין מ' (עורך) ,תל אביב: מכון מופ"ת עמ' 12-5.
16. ענבר, ע', רביד, ש' ופלד, ת' (1999). מבוא לגישת ההתבנות.דגמים למיקוד למידה תוך תהליכי התבנות ,ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט, המנהל הפדגוגי, האגף לתוכניות לימודים עמ' 61-75.
17. * פוירשטיין, ר' ופוירשטיין, ש' (תשנ"ג). בשדה חמד התנסות בלמידה מתווכת סקירה תיאורטית ,36, א-ב עמ' 50-7, ירושלים: משרד החינוך.
18. פוסטמן, נ' (1998). קץ החינוך אורגי המילים / יוצרי העולם . תל אביב: ספרית הפועלים. עמ' 142-160.
19. * פרקינס, ד' (1998). בית ספר חכם פרק 5 תוכנית לימודים יצירת המטא קוריקילום. מכון ברנקו וייס. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט עמ' 101-132.
20. צבר-בן, י' ודושניק, ל' (1998). תוכניות לימודים כהבניה חברתית, סוגיות המחכות להכרעה - תכנון לימודים על אף האלף השלישי. איילון חנה (עורכת). תל אביב: בית ספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב רמות.
21. * שרמר, ע' (1993). תוכניות לימודים. ירושלים: הוצאת משרד החינוך והתרבות האגף לתוכניות לימודים תשנ"ג, עמ' 1-20.
22. Ackerman, D. and Parking, S. D. (1989(. Interdisciplinary Curriculum Design and Implementation, (Eds.) Heidle, Hayas, Jacobs, ASCD.
23. McCutcheon, G. (1998). ) The Curriculum Problems, Politics and Possiblities. "Curriculum and the Work of Teachers" In Beyer, L.E. and apple, NW. (Eds) pp. 191-203, New York Press.
24. Perkins, (1989). Interdisciplinary Curriculum Design and Implementation, "Selecting Fertile Themes for Integrated Learning" in, ASCD.
25. Vygotsky, L.S. (1978). Mind in Society: The Development of Higher Psychological Processes. "Interaction Between Development and Learning" in Cole, M. et al. (eds.) Cambridge pp. 79-91, MA. Harvard University Press.



















שם הקורס: סמינר קריאה  (68033.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
סמינר בקריאה

שם המורה: דבורה חדד

מטרות הקורס
1. להפגיש את הסטודנטית עם הגדרות שונות של "קריאה וכתיבה".
2. להקנות ידע ביכולות ובמיומנויות השונות היושבות בבסיס הקריאה – כתיבה.
3. להקנות ידע בתהליכי קריאה – כתיבה ויישומם.
4. להקנות ידע בגישות תיאורטיות שונות להקניית הקריאה – כתיבה.
5. להקנות הבנה במבנה, בכלים ובעזרים של השיטות השונות- על פי גישות אלו.

תכני הקורס
1. הבנת התפתחות הקריאה מבחינה היסטורית.
2. הבנת התהליך אשר הוביל להתפתחות השפות האלפבתיות.
3. התמודדות מעמיקה עם הגדרות לקריאה – כתיבה והבנת הדקויות המבדילות בין
4. הגדרות שונות.
5. מוכנות לקריאה - לימוד היכולות היושבות בבסיס הקריאה.
6. הבנת התפתחות התפיסה והקשר שלה להיפתחות הקריאה.
7. הקריאה כשפה ומרכיביה.
8. הבנה מעמיקה של המודלים לתהליכי קריאה.
9. גישות תיאורטיות על הקריאה
10. שיטות קריאה – הכרות, יישום והתאמה.

דרישות הקורס
* על הסטודנטית להגיע לכל השעורים ולהוכיח השתתפות פעילה.
* קריאת מאמרים בתחום הקריאה וסיכומם.
* הצגת שיטת קריאה – הרקע התיאורטי, הכלים של השיטה, הדגמת שעור על פי השיטה.
* מבחן מסכם בסוף הסמסטר.



ביבליוגרפיה
1. גיליס,מ., (תשמ"ז) מן "החדר" אל המחשב, רמת גן.
2. גיליס,מ., (1993) הסוד של המילה הקשה, פתח תקווה.
3. הבר ד., (1990) "לא אוהב לקרוא", תל אביב.
4. טוב לי א., (2002) "טוב לי לקרוא"- שיטה אחרת לרכישת הקריאה, שנתון שאנן, ס"ג כרך ח'.
5. לאור, ר., תש"ן לימוד קריאה כחוויה, תל אביב.
6. לביא א. (2003) עיון בהשתמעויותיהם של מודלים פונולוגיים להוראה מתקנת לילדים דיסלקטיים, החינוך וסביבו, כ"ה עמ' 111- 125.
7. לוין א., (2000), "לכל אות יש שם", פנים, 15 עמ' 90-98.
8. ליון ר., (2002), 'ללמוד לקרוא: מן המחקר למעשה', פרספקטיבה – אורטון דיסלקסיה ישראל, 23 עמ' 20-30.
9. קוזמינצקי ל., (2000) הפנמת הפונמה – שיפור מיומנויות פונולוגיות והשפעתן על ההצלחה של רכישת הקריאה. הד הגן עמד 24-31.
10. קוזמניסקי ל., וקוזמינסקי א', "ההשפעה של האימון במודעות פונולוגית בגיל הגן על ההצלחה ברכישת הקריאה בבית הספר", חלקת הלשון, 15-16 (תשנ"ד), עמ' 7-28.
11. רזאל, מ., (1994) 'גישה מסורתית להוראת הקריאה, או: מדוע דרך שיטות הוראה חדשניות צלחה', מגמות לה/4, עמ' 421-437.
12. י' שמרון,( 1992) פסיכולוגיה של קריאה והבנת טקסט, תל אביב.
13. Ehri, L.C., Nunes, S. R., Willows, D. M., Yaghoub – Zadeh, Z., & Shanahan, T. (2001).Phonemic awareness instruction helps children learn to read: Evidence from the national Reading Panel`s meta –analysis. Reading Research Quarterly, 36 ,250 – 287.
14. Levin,I., Patel, S., Margalit,T. & Barad, N. (2002). Letter-names: effect on letter saying, spelling and word recognition in Hebrew. Applied Psycholinguistics, 23 ,269-300.
15. Levin, I., Ravid, D., & Rapaport, S. (2001). Morphology and spelling among Hebrew-speaking children: From kindergarten to first grade. Journal of Child Language,28. 741-772.
16. Snowling,M. (2001), ‘From Language to Reading and Dyslexia’, Dyslexia 7 pp. 37-46.







שם הקורס: חשבון א ב  (68034.2.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
חשבון א' ב'


מטרות הקורס
1. להבין איך ילדים נכשלים בלימוד מתמטיקה בגיל הרך
2. לדעת לאבחן ילדים צעירים
3. להכיר קשיים אופייניים בארבע פעולות החשבון ובגיאומטריה
4. להכיר דרכים בהוראה מתקנת לגיל הרך

תכני הקורס
1. הכישלון בחשבון, מקורותיו ואפיוניו
2. האבחון במתמטיקה
3. ארבע פעולות החשבון – הקשיים האופייניים
4. הוראה מתקנת – עקרונות כלליים
5. דרכים לקידום המוכנות לחשבון אצל ילדים מתקשים
6. הוראה מתקנת ללימוד ארבע פעולות החשבון
7. בעיות בלימוד הגיאומטריה בגיל הרך

דרישות הקורס
* השתתפות פעילה בשיעורים.
* קריאת מאמרים בביבליוגרפיה.
* חקר דרכי חשיבה מתמטית של ילדים נכשלים.
* תכנון פעילויות בהוראה מתקנת.
* אבחון וטיפול בילד המתקשה בחשבון.

ביבליוגרפיה
קריאה חובה
1. Fair, George. W. (1988). Teaching the Learning Disabled Mathematics Instruction in the Elementary Grades. In D. Kim Reid Boston: Allyn and Bacon, Inc.
2. Miller, S.P. and C.D. Mercer. (1997). Journal of Learning Disabilities Educational Aspects of Mathematical Disabilities. 30. pp. 47-56.
3. Steele, M.M. (Spring, 2004). Focus on Learning Problems in Mathematics.
"A review of literature on mathematics instruction for elementary students with learning disabilities." .
4. היידו, קלרה. (אוקטובר, 1995). על"ה – עלון להוראת המתמטיקה. "הפוטנציאל המתמטי של הילד הדיסלקטי והאפשרויות של המורה למתמטיקה להוציאו לפועל." גליון 17.
5. מיילס, טים ואילוון מיילס (עורכים). (1994). דיסלקסיה ומתמטיקה. קרית ביאליק: אח.
6. קדרון, רבקה. (1985). קשיים בלמידת חשבון – אפיון, אבחון וטיפול. אוצר המורה.
7. שטיינברג, רותי. התפתחות דרכי חשיבה מתמטית של ילדים בגילאים 5 – 8. עיתון סמינר הקיבוצים.
8. קרסנטי, רוני ואברהם הרכבי. (2003). - דו"ח מסכם איפיוני למידה וחשיבה של תלמידים "חלשים" במתמטיקה - לשנים 2000-2002, מוגש למשרד החינוך. מכון ויצמן למדע: המחלקה להוראת המדעים.
9. רון-פדר-עמית, גלילה. (2001). קשה לי ללמוד. מודן הוצאה לאור.
10. מספר חזק – כתב עת להוראת המתמטיקה. הוצאת בית ברל המרכז להוראת המתמטיקה ואוניברסיטת חיפה מרכז מורים ארצי למתמטיקה בחינוך יסודי.
11. (2005)תכנית לימודים חדשה במתמטיקה לבית הספר היסודי.. משרד החינוך והתרבות.
12. חומרים באתר של מרכז מורים ארצי למתמטיקה בחינוך היסודי והקדם יסודי באוניברסיטת חיפה http://mathcenter-k6.haifa.ac.il






שם הקורס: תקשורת במסגרות חינוכיות  (68035.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
תקשורת במסגרות חינוכיות

שם המורה: ד"ר יעקב סגל
משך הקורס: 1 ש"ש
אופי הקורס: סדנה
הקורס מיועד: שנה ג'

תיאור הקורס
הלמידה תתרחש דרך התנסות אישית בקבוצה, מלווה בקריאת חומר עיוני ושימוש בהתנסות המעשית בעבודה החינוכית.

מטרות הקורס
1. הכרת אספקטים אישיים ובין אישיים בתהליכי תקשורת.
2. פיתוח הבנת מסרים מילוליים ולא מילוליים והעלאת המודעות אליהם.
3. פיתוח תקשורת בונה בתוך הקבוצה, זיקה והשלכות למסגרות החינוכיות.

תכני הקורס
1. הכרות ותהליכי יצירת קשר.
2. אוריינות רגשית ובשלות נפשית.
3. אופני תקשורת בקבוצה ובשדה.
4. אמפתיה.
5. כשלים והגדרה מחודשת.
6. סיוע והסתייעות.

דרישות הקורס
* נוכחות והשתתפות פעילה.
* קריאת החומר העיוני ודיון בו.

ביבליוגרפיה
1. *אוסטרויל, ז' (1995). פתרונות פתוחים, טיפול פסיכולוגי בילד ובסביבתו. ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן.*
2. *גולדמן, ד' (1997). אינטליגנציה רגשית. תל אביב: מטר.
3. דרום, ד' (1989). אקלים של צמיחה. תל אביב: ספרית הפועלים.
4. לנדאו, א' (1997). הבשלות הנפשית. תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
5. רוזמן, מ', פרנקל, ר' וזלצמן, נ' (1997). כישורי חיים - פיתוח זהות אישית בקבוצות ילדים ומתבגרים. תל אביב: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.
6. *רוזנהיים, א' (1992). אמפתיה בספרות חז"ל. הפרספקטיבה של ההלכה והאגדה, שיחות. כרך ו' (2), עמ' 182-176.







שם הקורס: אספקטים רגשיים בתהליך הלמידה  (68036.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:

אספקטים רגשיים בתהליך הלמידה
שם המורה: ד"ר יעקב סגל

תיאור הקורס
הלמידה תתרחש דרך התנסות אישית בקבוצה, מלווה בקריאת חומר עיוני ושימוש בהתנסות המעשית בעבודה החינוכית.

מטרות הקורס
1. הכרת אספקטים אישיים ובין אישיים בתהליכי תקשורת.
2. פיתוח הבנת מסרים מילוליים ולא מילוליים והעלאת המודעות אליהם.
3. פיתוח תקשורת בונה בתוך הקבוצה, זיקה והשלכות למסגרות החינוכיות.

תכני הקורס
1. הכרות ותהליכי יצירת קשר.
2. אוריינות רגשית ובשלות נפשית.
3. אופני תקשורת בקבוצה ובשדה.
4. אמפתיה.
5. כשלים והגדרה מחודשת.
6. סיוע והסתייעות.

דרישות הקורס
* נוכחות והשתתפות פעילה.
* קריאת החומר העיוני ודיון בו.

ביבליוגרפיה
1. *אוסטרויל, ז' (1995). פתרונות פתוחים, טיפול פסיכולוגי בילד ובסביבתו. ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן.*
2. *גולדמן, ד' (1997). אינטליגנציה רגשית. תל אביב: מטר.
3. דרום, ד' (1989). אקלים של צמיחה. תל אביב: ספרית הפועלים.
4. לנדאו, א' (1997). הבשלות הנפשית. תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
5. רוזמן, מ', פרנקל, ר' וזלצמן, נ' (1997). כישורי חיים - פיתוח זהות אישית בקבוצות ילדים ומתבגרים. תל אביב: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.
6. *רוזנהיים, א' (1992). אמפתיה בספרות חז"ל. הפרספקטיבה של ההלכה והאגדה, שיחות. כרך ו' (2), עמ' 182-176.




68037.1.1   קורס מתקדם בהוראת הקריאה  
לא קיים סילבוס במערכת לקורס זה בשנה זו


68038.1.1   סדנא דידקטית  
לא קיים סילבוס במערכת לקורס זה בשנה זו


68039.1.1   סמינר דידקטי בגיה"ר  
לא קיים סילבוס במערכת לקורס זה בשנה זו




שם הקורס: 1 התנסות מודרכת בגן  (68040.1.2)
    תשעג

תיאור הקורס:
התנסות בהוראה
מבוא
ההכשרה המעשית במסלול לגיל הרך היא מרכיב מרכזי וחשוב בתהליך הלימודים של פרח ההוראה להוראה. התהליך הוא אינטגרטיבי, ויש קשר בין לימודי הדיסציפלינות, לימודי מקצועות החינוך והעבודה המעשית.
ההנחה היא שכדי למלא את תפקידה כהלכה, על הגננת להיות בעלת ידע בפסיכולוגיה של הילד ובהתפתחותו ובעלת כישורים ומיומנויות לשקול דעת פדגוגיים.
במסגרת ההכשרה המעשית תתנסנה התלמידות גם בהוראת יהדות בגן. יש לציין כי המדריכות הפדגוגיות הינן בעלות הכשרה גם בתחום היהדות.

מטרות ההכשרה בעבודה מעשית בגיל הרך:
1. לפתח אישיות פתוחה וגמישה של גננת.
2. לפתח יכולת לשיקול-דעת פדגוגי, על-פי צרכי הילדים והתפתחותם.
3. לפתח מיומנויות מקצועיות, המבוססות על ידע פסיכולוגי.
4. לפתח אישיות בעלת ידע ומעורבות הכרתית ורגשית בערכי היהדות.
5. לפתח גננת השולטת בלשון העברית.
6. לפתח גננת שערה למתרחש במדינה ולבעיותיה החברתיות.
7. לפתח גננת בעלת ידע בנושאים כלליים, המכירה את תוכנית הלימודים ויודעת להשתמש בהן.
8. לפתח גננת המגלה סקרנות ורצון ללמוד ולהרחיב את השכלתה.
9. לפתח גננת היודעת לשתף פעולה עם צוות עבודה ויכולה לתרום את חלקה לעבודה משותפת.
10. לפתח גננת היודעת ליצור קשר טוב עם ההורים ולפתח פעילות קהילתית.
11. לפתח מיומנויות ניהול כתת גן: תכנית ההכשרה תפגיש את התלמידה עם שיטות הוראה מקובלות ובלתי שגרתיות. התלמידה תלמד להפעיל שיקול-דעת דידקטי ולבחור בדרך הוראה מתאימה לחומר הלימודים, לצורכי הילדים ולסביבה הלימודית בה היא מלמדת. התלמידה תכיר מצבי חינוך שוטפים, בעיות וסיטואציות מיוחדות.
12. לפתח יכולת להבחין בבעיות אצל ילדים וידע להפנות לבעלי מקצוע מתאימים.
13. לפתח אמפטיה לילד החריג ומוכנות לקחת אחריות על שלובו.
14. להקנות לתלמידה מיומנות הוראת יהדות בגן.


מבנה ההכשרה המעשית
שנה א'
סיורים במוסדות חינוך לגיל הרך. מפגש עם בעלי תפקידים שונים להם זיקה לגיל הרך: יועץ, פסיכולוג, רופא ילדים. הכרת מסגרות חינוכיות לגיל הרך: חטיבה צעירה, גן ילדים הטרוגני, גן אוכלוסיות משולבות, גן לילדים משולבים, חדר, כתות א'-ב', גן חינוך מיוחד והסתכלות ממוקדת בגנים בתאום עם המדריכה הפדגוגית.
בשנה ראשונה התלמידה מתמקדת ברכיב אחד של מעשה ההוראה - פעילות הילד, התלמידה צופה במסגרות חינוכיות בפרט ובקבוצה הקטנה. הצפייה נתמכת בקורס "מרחב הלמידה וצורכי הילד בגיל הרך", וכן בקורס "סיורים". על התלמידה לדווח על פעילויות הסיורים, שכן המשוב של המדריך הפדגוגי תורם להתפתחות כישוריה האוטונומיים של הסטודנטית.
במהלך השנה הראשונה מתקיימים הסיורים בשתי מתכונות:
1. 6 ימי סיורים מרוכזים. 2 ש"ש
2. סיורים המתקיימים יום בשבוע במשך שעות הבוקר במהלך סמסטר אחד. 2 ש"ש


שנה ב'
השבועיים הראשונים של השנה מוקדשים לפתיחת שנת הלימודים בגן, הסתגלות הילדים והקניית הרגלים. התלמידה מבקרת אז במשך כל ימי השבוע בגן.
במשך השנה התלמידה מתנסה בהוראה בגן ילדים יום אחד בשבוע. 6 ש"ש ומשתתפת בסמינר דידקטי 2 ש"ש המעגן את המעשה החינוכי שהתנהל בגן, בתיאוריה העומדת מאחורי העשייה ובתהליכים רפלקטיביים המתנהלים בהנחיית המדריכה הפדגוגית.
בשנה ב' הסטודנטית מתמקדת באספקט נוסף של מעשה ההוראה. התצפיות בגן הן על הגננת ועל מגוון דרכי ההוראה ואינטראקציות שונות בגן. על התלמידה ללמד מספר פעילויות ביום ובסוף סמסטר עליה ללמד יומיים בהדרכה מלאה תוך מתן רפלקציה על עבודתה.

שנה ג'
בשבועיים הראשונים של השנה, התלמידה מתנסה בהוראה במשך כל ימי השבוע בגן חובה.
במשך השנה, יומיים בשבוע תתנסה התלמידה בעבודה בגנים.
על התלמידה ללמד יומיים בשבוע 8 ש"ש ולהשתתף בסמינר דידקטי 2 ש"ש המעגן את המעשה החינוכי שהתנהל בגן, בתיאוריה העומדת מאחורי העשייה ובתהליכים רפלקטיביים המתנהלים בהנחיית המדריכה הפדגוגית.

מדריכה פדגוגית מטעם המכללה, מורה מאמנת וגננת מאמנת, מלווים את העבודה המעשית וההתנסות המודרכת לאורך כל תקופת ההכשרה.
כל תלמידה חייבת בהשתתפות בסיור פדגוגי בן יומיים בין הסמסטרים.
בשנה שלישית התלמידה נדרשת לאינטגרציה בין שלושת רכיבי המעשה החינוכי: הילד, הגננת ותוכנית הלימודים. בקורס תוכניות לימודים והערכתן התלמידה נחשפת לעקרונות של תוכניות לימודים ושיקול דעת בבחירת חומרי לימוד בגיל הרך. לקראת חנוכה היא נדרשת ליישם ידע שרכשה במהלך השנים הקודמות. בשנה זו התלמידה נדרשת ליוזמה אישית והתנסות בהפעלת הגן מגוון מצבים.

שנה ד'
התמחות בהוראה: עבודה מעשית בהיקף של שליש מסרה. עבודה זו מלווה בסדנת התמחות בהוראה.


עבודה מעשית בגנים ובחטיבה הצעירה


משך הקורס:
1. התנסות רצופה של שבועיים בתחילת שנת הלימודים.
2. התנסות יומיים בשבוע במשך שנת הלימודים. 8 ש"ש
3. ניהול גן במשך שבוע שלם לקראת סוף השנה.
אופי הקורס: התנסות
הקורס מיועד: שנה ג'

תכני הקורס
הקורס מועבר בשילוב עם אתר מלווה קורס במחשב .
האתר נמצא באתר המכללה /למידה מרחוק / גיל- הרך / התנסות מודרכת בהוראה

בראשית ספטמבר נערכת עבודה מעשית רצופה למשך שבועיים בגן. במשך השנה התלמידות מתנסות יומיים רצופים כל שבוע.

העבודה בגן
הכשרתה של התלמידה בשנה זו בתחום הארגוני, בתחום דרכי ההוראה, בתחום התכנים של ההוראה, ופיתוח כישוריה בתחום הבין אישי, ובעיקר, עריכת תצפיות תוך שימת לב למתרחש סביבה.
א. התחום הארגוני
1. ארגון הגן ומרכזי פעילות.
2. הכנת חומרי למידה ושימוש בהם.
3. ארגון של פעילות לקראת שבת.
4. ארגון תפילה.

ב. בתחום תוכן ההוראה
1. הוראת תכנים מתחומים שונים תוך שיקול דעת תכנון וביצוע.
2. שילוב תכניות לימודים בגן ע"פ מסגרת לתכנון לימודים של ת"ל: בתורה, בהלכה, במדע, באוריינות, בספרות ובלשון.

ג. בתחום דרכי הוראה
1. הפעלת שיקולי דעת בבחירת המסגרת הלימודית ובעיותיה.
2. שימוש רלוונטי בדרכי הוראה מגוונות.
3. עידוד ילדים להגיב תגובות יצירתיות.
4. הפעלת שיקולי דעת בבחירת פעילויות לקבוצות קטנות.

ד. שימוש רלוונטי בדרכי הוראה
1. התלמידה תשתמש בתנועה להקניית מושגי מרחב וכמו–כן במשחקי אצבעות, היא תלמד אותם ותדע מתי לשלבם.
2. התלמידה תכין חומרים ואביזרים לפעילות יוצרת.
3. התלמידה תתכנן הוראת שיר שיש בו יסודות חוזרים לפיתוח מודעות פונולוגית.
4. התלמידה תכין ספורי תורה ההולמים את הבנת הילד.
5. התלמידה תכין יחידות הוראה בהוראת ההלכה.
6. התלמידה תפעיל שיקולי דעת בבחירת אמצעי המחשה.
7. התלמידה תפעיל שיקולי דעת בבחירה ובתכנון מכשירים דידקטיים.
8. עידוד הלומדים להגיב תגובות יצירתיות. התלמידה תבחר דרכי הוראה שיעודדו את הילד להגיב על שיר, ספור או אירוע. התלמידה תבחר דרכי הוראה שיפתחו חשיבה יוצרת רב כיוונית.
9. התלמידה תעודד ילדים לשחק במשחק חופשי, משחק סוציו-דרמטי, משחקי חצר, ותמלא דפי תצפית על המשחק על פי שיטת ש. סמילנסקי.
10. התנסות בכתיבה התפתחותית באופן מזדמן על פי צורכי הילד ועבודה באוריינות.
11. חשיפה לרובדי הלשון השונים של חז"ל, בספור אגדה ומדרש.
12. הקניית פתגמים, מטבעות לשון מן המקורות ואמרות חז"ל והיכולת להשתמש בהם.

כשירות בתחום הבין אישי
1. ניהול תקשורת אמפטית עם ילדים, הורים, גננת ומדריכה פדגוגית.
2. מודעות לדרכי פנייה נאותה לילד.
3. נכונות לשיתוף פעולה עם עמיתים בתהליך ההוראה.
4. אתור וטיפול נאות בבעיות משמעת.
5. אתור ואבחון קשיי התנהגות של ילדים וטפול בהם ע"פ הנחיה שתנתן בסדנא.
6. טפול בתהליכים רגשיים באמצעות תוכנית ספרות (קובובי וגישתה).
7. מעורבות עם הורים וילדים בפעילות הגן בחגיגה, ערב הורים וילדים, אסיפת הורים.
8. הוראה רפלקטיבית ותהליכי בקרה ושינוי.
9. יכולת ללמד יום בגן.

דרישות הקורס
* תלקיט אירועי הוראה .
* מעורבות פעילה בגן.
* תכנון מערכים בהוראת הקריאה וביצוען.
* פיתוח תוכנית שלמה לעבודה בקבוצה והעברתה.
* לקראת סוף שנת הלימודים ניהול הגן במהלך שבוע שלם.










שם הקורס: התנסות מודרכת בגן 2  (68040.1.3)
    תשעג

תיאור הקורס:
התנסות בהוראה
מבוא
ההכשרה המעשית במסלול לגיל הרך היא מרכיב מרכזי וחשוב בתהליך הלימודים של פרח ההוראה להוראה. התהליך הוא אינטגרטיבי, ויש קשר בין לימודי הדיסציפלינות, לימודי מקצועות החינוך והעבודה המעשית.
ההנחה היא שכדי למלא את תפקידה כהלכה, על הגננת להיות בעלת ידע בפסיכולוגיה של הילד ובהתפתחותו ובעלת כישורים ומיומנויות לשקול דעת פדגוגיים.
במסגרת ההכשרה המעשית תתנסנה התלמידות גם בהוראת יהדות בגן. יש לציין כי המדריכות הפדגוגיות הינן בעלות הכשרה גם בתחום היהדות.

מטרות ההכשרה בעבודה מעשית בגיל הרך:
1. לפתח אישיות פתוחה וגמישה של גננת.
2. לפתח יכולת לשיקול-דעת פדגוגי, על-פי צרכי הילדים והתפתחותם.
3. לפתח מיומנויות מקצועיות, המבוססות על ידע פסיכולוגי.
4. לפתח אישיות בעלת ידע ומעורבות הכרתית ורגשית בערכי היהדות.
5. לפתח גננת השולטת בלשון העברית.
6. לפתח גננת שערה למתרחש במדינה ולבעיותיה החברתיות.
7. לפתח גננת בעלת ידע בנושאים כלליים, המכירה את תוכנית הלימודים ויודעת להשתמש בהן.
8. לפתח גננת המגלה סקרנות ורצון ללמוד ולהרחיב את השכלתה.
9. לפתח גננת היודעת לשתף פעולה עם צוות עבודה ויכולה לתרום את חלקה לעבודה משותפת.
10. לפתח גננת היודעת ליצור קשר טוב עם ההורים ולפתח פעילות קהילתית.
11. לפתח מיומנויות ניהול כתת גן: תכנית ההכשרה תפגיש את התלמידה עם שיטות הוראה מקובלות ובלתי שגרתיות. התלמידה תלמד להפעיל שיקול-דעת דידקטי ולבחור בדרך הוראה מתאימה לחומר הלימודים, לצורכי הילדים ולסביבה הלימודית בה היא מלמדת. התלמידה תכיר מצבי חינוך שוטפים, בעיות וסיטואציות מיוחדות.
12. לפתח יכולת להבחין בבעיות אצל ילדים וידע להפנות לבעלי מקצוע מתאימים.
13. לפתח אמפטיה לילד החריג ומוכנות לקחת אחריות על שלובו.
14. להקנות לתלמידה מיומנות הוראת יהדות בגן.


מבנה ההכשרה המעשית
שנה א'
סיורים במוסדות חינוך לגיל הרך. מפגש עם בעלי תפקידים שונים להם זיקה לגיל הרך: יועץ, פסיכולוג, רופא ילדים. הכרת מסגרות חינוכיות לגיל הרך: חטיבה צעירה, גן ילדים הטרוגני, גן אוכלוסיות משולבות, גן לילדים משולבים, חדר, כתות א'-ב', גן חינוך מיוחד והסתכלות ממוקדת בגנים בתאום עם המדריכה הפדגוגית.
בשנה ראשונה התלמידה מתמקדת ברכיב אחד של מעשה ההוראה - פעילות הילד, התלמידה צופה במסגרות חינוכיות בפרט ובקבוצה הקטנה. הצפייה נתמכת בקורס "מרחב הלמידה וצורכי הילד בגיל הרך", וכן בקורס "סיורים". על התלמידה לדווח על פעילויות הסיורים, שכן המשוב של המדריך הפדגוגי תורם להתפתחות כישוריה האוטונומיים של הסטודנטית.
במהלך השנה הראשונה מתקיימים הסיורים בשתי מתכונות:
1. 6 ימי סיורים מרוכזים. 2 ש"ש
2. סיורים המתקיימים יום בשבוע במשך שעות הבוקר במהלך סמסטר אחד. 2 ש"ש


שנה ב'
השבועיים הראשונים של השנה מוקדשים לפתיחת שנת הלימודים בגן, הסתגלות הילדים והקניית הרגלים. התלמידה מבקרת אז במשך כל ימי השבוע בגן.
במשך השנה התלמידה מתנסה בהוראה בגן ילדים יום אחד בשבוע. 6 ש"ש ומשתתפת בסמינר דידקטי 2 ש"ש המעגן את המעשה החינוכי שהתנהל בגן, בתיאוריה העומדת מאחורי העשייה ובתהליכים רפלקטיביים המתנהלים בהנחיית המדריכה הפדגוגית.
בשנה ב' הסטודנטית מתמקדת באספקט נוסף של מעשה ההוראה. התצפיות בגן הן על הגננת ועל מגוון דרכי ההוראה ואינטראקציות שונות בגן. על התלמידה ללמד מספר פעילויות ביום ובסוף סמסטר עליה ללמד יומיים בהדרכה מלאה תוך מתן רפלקציה על עבודתה.

שנה ג'
בשבועיים הראשונים של השנה, התלמידה מתנסה בהוראה במשך כל ימי השבוע בגן חובה.
במשך השנה, יומיים בשבוע תתנסה התלמידה בעבודה בגנים.
על התלמידה ללמד יומיים בשבוע 8 ש"ש ולהשתתף בסמינר דידקטי 2 ש"ש המעגן את המעשה החינוכי שהתנהל בגן, בתיאוריה העומדת מאחורי העשייה ובתהליכים רפלקטיביים המתנהלים בהנחיית המדריכה הפדגוגית.

מדריכה פדגוגית מטעם המכללה, מורה מאמנת וגננת מאמנת, מלווים את העבודה המעשית וההתנסות המודרכת לאורך כל תקופת ההכשרה.
כל תלמידה חייבת בהשתתפות בסיור פדגוגי בן יומיים בין הסמסטרים.
בשנה שלישית התלמידה נדרשת לאינטגרציה בין שלושת רכיבי המעשה החינוכי: הילד, הגננת ותוכנית הלימודים. בקורס תוכניות לימודים והערכתן התלמידה נחשפת לעקרונות של תוכניות לימודים ושיקול דעת בבחירת חומרי לימוד בגיל הרך. לקראת חנוכה היא נדרשת ליישם ידע שרכשה במהלך השנים הקודמות. בשנה זו התלמידה נדרשת ליוזמה אישית והתנסות בהפעלת הגן מגוון מצבים.

שנה ד'
התמחות בהוראה: עבודה מעשית בהיקף של שליש מסרה. עבודה זו מלווה בסדנת התמחות בהוראה.


עבודה מעשית בגנים ובחטיבה הצעירה


משך הקורס:
1. התנסות רצופה של שבועיים בתחילת שנת הלימודים.
2. התנסות יומיים בשבוע במשך שנת הלימודים. 8 ש"ש
3. ניהול גן במשך שבוע שלם לקראת סוף השנה.
אופי הקורס: התנסות
הקורס מיועד: שנה ג'

תכני הקורס
הקורס מועבר בשילוב עם אתר מלווה קורס במחשב .
האתר נמצא באתר המכללה /למידה מרחוק / גיל- הרך / התנסות מודרכת בהוראה

בראשית ספטמבר נערכת עבודה מעשית רצופה למשך שבועיים בגן. במשך השנה התלמידות מתנסות יומיים רצופים כל שבוע.

העבודה בגן
הכשרתה של התלמידה בשנה זו בתחום הארגוני, בתחום דרכי ההוראה, בתחום התכנים של ההוראה, ופיתוח כישוריה בתחום הבין אישי, ובעיקר, עריכת תצפיות תוך שימת לב למתרחש סביבה.
א. התחום הארגוני
1. ארגון הגן ומרכזי פעילות.
2. הכנת חומרי למידה ושימוש בהם.
3. ארגון של פעילות לקראת שבת.
4. ארגון תפילה.

ב. בתחום תוכן ההוראה
1. הוראת תכנים מתחומים שונים תוך שיקול דעת תכנון וביצוע.
2. שילוב תכניות לימודים בגן ע"פ מסגרת לתכנון לימודים של ת"ל: בתורה, בהלכה, במדע, באוריינות, בספרות ובלשון.

ג. בתחום דרכי הוראה
1. הפעלת שיקולי דעת בבחירת המסגרת הלימודית ובעיותיה.
2. שימוש רלוונטי בדרכי הוראה מגוונות.
3. עידוד ילדים להגיב תגובות יצירתיות.
4. הפעלת שיקולי דעת בבחירת פעילויות לקבוצות קטנות.

ד. שימוש רלוונטי בדרכי הוראה
1. התלמידה תשתמש בתנועה להקניית מושגי מרחב וכמו–כן במשחקי אצבעות, היא תלמד אותם ותדע מתי לשלבם.
2. התלמידה תכין חומרים ואביזרים לפעילות יוצרת.
3. התלמידה תתכנן הוראת שיר שיש בו יסודות חוזרים לפיתוח מודעות פונולוגית.
4. התלמידה תכין ספורי תורה ההולמים את הבנת הילד.
5. התלמידה תכין יחידות הוראה בהוראת ההלכה.
6. התלמידה תפעיל שיקולי דעת בבחירת אמצעי המחשה.
7. התלמידה תפעיל שיקולי דעת בבחירה ובתכנון מכשירים דידקטיים.
8. עידוד הלומדים להגיב תגובות יצירתיות. התלמידה תבחר דרכי הוראה שיעודדו את הילד להגיב על שיר, ספור או אירוע. התלמידה תבחר דרכי הוראה שיפתחו חשיבה יוצרת רב כיוונית.
9. התלמידה תעודד ילדים לשחק במשחק חופשי, משחק סוציו-דרמטי, משחקי חצר, ותמלא דפי תצפית על המשחק על פי שיטת ש. סמילנסקי.
10. התנסות בכתיבה התפתחותית באופן מזדמן על פי צורכי הילד ועבודה באוריינות.
11. חשיפה לרובדי הלשון השונים של חז"ל, בספור אגדה ומדרש.
12. הקניית פתגמים, מטבעות לשון מן המקורות ואמרות חז"ל והיכולת להשתמש בהם.

כשירות בתחום הבין אישי
1. ניהול תקשורת אמפטית עם ילדים, הורים, גננת ומדריכה פדגוגית.
2. מודעות לדרכי פנייה נאותה לילד.
3. נכונות לשיתוף פעולה עם עמיתים בתהליך ההוראה.
4. אתור וטיפול נאות בבעיות משמעת.
5. אתור ואבחון קשיי התנהגות של ילדים וטפול בהם ע"פ הנחיה שתנתן בסדנא.
6. טפול בתהליכים רגשיים באמצעות תוכנית ספרות (קובובי וגישתה).
7. מעורבות עם הורים וילדים בפעילות הגן בחגיגה, ערב הורים וילדים, אסיפת הורים.
8. הוראה רפלקטיבית ותהליכי בקרה ושינוי.
9. יכולת ללמד יום בגן.

דרישות הקורס
* תלקיט אירועי הוראה .
* מעורבות פעילה בגן.
* תכנון מערכים בהוראת הקריאה וביצוען.
* פיתוח תוכנית שלמה לעבודה בקבוצה והעברתה.
* לקראת סוף שנת הלימודים ניהול הגן במהלך שבוע שלם.








68042.1.1   סדנא דידקטית א ב  
לא קיים סילבוס במערכת לקורס זה בשנה זו




שם הקורס: מחקר בגיה"ר  (68044.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:


מחקר בגיל הרך

מטרות הקורס
1. להבין את שלביו של מחקר מדעי מסורתי: בחירת נושא למחקר, הגדרת שאלת המחקר, ניסוח השערות המחקר, בחירת שיטת המחקר (מדגם, כלי מחקר, מהלך המחקר), ביצוע המחקר תוך כדי איסוף הנתונים, עיבוד נתונים והסקת מסקנות:
2. לפתח יכולת ניתוח של מאמרים מחקריים בתחום החינוך:
3. לפתח יכולת לבחור נושא למחקר, להגדיר את שאלת המחקר, לקבוע את סוג המחקר (כמותי/איכותי), להגדיר את אוכלוסיית המחקר, להתאים את כלי המחקר לשאלת המחקר ולהחליט על מהלך המחקר:
4. להכיר את הכלים הבסיסיים לעיבוד נתונים כמותיים:
5. להבין את ההבדלים בין מחקר כמותי למחקר איכותי:
6. להבין את משמעות עיבוד הנתונים במחקר איכותי:
7. לפתח יכולת להסיק מסקנות מנתונים:
8. להבין את הקשיים העומדים בדרכו של חוקר מתחיל:
9. להביא באמצעות המחקר האישי לפיתוח סטודנטיות בעלות יכולת למידה עצמית הפעילות בהבניית ידע משמעותי.
10. לפתח את יכולת החשיבה המטא-קוגניטיבית של הסטודנטיות ואת יכולתן לתעד חשיבה זו בהקשר של ביצוע מחקר כשלב חיובי בהבנת תהליכי חקר והפוטנציאל הטמון בהם.
11. לפתח את היכולת לעבוד כעצמאי וכשותף בקבוצה.
12. להביא לכך שהסטודנטיות יכירו במחקר ככלי חשוב להתפתחותן האישית.
13. לעורר בסטודנטיות רצון להיות שותפות למחקר ו/או יוזמות של מחקר בגן או בכיתות שבהן תלמדנה.

תכני הקורס
1. מהותו של מחקר מדעי.
2. כיצד בוחרים נושא למחקר, התנסות בניסוח שאלת מחקר ובהעלאת השערות המחקר.
3. התנסות בקביעת המשתנים במחקר.
4. שיטת המחקר - כיצד נקבע את המדגם, כלי המחקר ומהלך המחקר.
5. הבחנה בין סוגים שונים של פריטים ביבליוגראפיים: מאמר בכתב עת מדעי, מאמר בכתב עת פופולארי, מאמר מספר כנסים ועוד.
6. התנסות בניתוח של מאמרים מחקריים: זיהוי נושא המחקר, שאלת המחקר, המשתנים, השערות המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר ומהלך המחקר.
7. השוואה בין מחקר כמותי למחקר איכותי.
8. מחקר פעולה ועקרונותיו.
9. היכרות עם כלי מחקר: שאלונים, ראיונות ותצפיות.
10. סדנאות להגדרת הנושא האישי למחקר, לגיבוש שאלת המחקר האישי, לאיסוף מידע לנושא המבוקש ולהערכת שלבי התכנון של המחקר האישי.

דרישות הקורס
* השתתפות פעילה במפגשים.
* התמודדות עם מאמרים בתחום.
* ניהול יומן אישי לתיעוד הלמידות שהתחדשו הן בפגישות בקורס והן תוך כדי עיסוק אישי במחקר.
* הגשה של תרגיל - השוואה (על פי קריטריונים נתונים) בין שלושה מחקרים שהתפרסמו בכתבי עת בעברית.
* ביצוע של מחקר אישי במסגרת ההוראה בגן או בכיתות בית הספר היסודי.
* הצגה של המחקר האישי בפני המליאה 4 פעמים בשנה, כאשר ההצגה האחרונה היא הצגה המסכמת את המחקר בליווי שקפים.

ביבליוגרפיה
1. אביב, בית הספר הווירטואלי הראשון, היחידה ה- 5, כתיבת עבודה במדעי החברה, http://aviv.org.il/unit5/3_1.htm
2. בייט-מרום, ר' (1986). שיטות מחקר במדעי החברה - עקרונות המחקר וסגנונותיו, יחידות 8-1. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
3. גבתון, ד' (2001). מסורות וזרמים במחקר האיכותי תיאוריה המעוגנת בשדה: משמעות תהליך ניתוח הנתונים ובניית התיאוריה במחקר איכותי. בתוך: נ' צבר-בן יהושע (עורכת), (עמ' 227-195). תל-אביב: דביר.
4. דושניק, ל', צבר-בן יהושע, נ' (2001). אתיקה של המחקר האיכותי. בתוך: נ' צבר-בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי (עמ' 368-343). תל-אביב: דביר.
5. כהן, ר' וזמרן, א' (1999). מחקר פעולה, מורים חוקרים את עבודתם. תל-אביב: מכון מופ"ת.
6. נוסבאום, י' ויחיאלי, ת' (תשס"א). תפיסות שגויות ושינוי תפיסתי בהוראת המדעים. תל אביב: מכון מופ"ת.
7. נחמיאס, ד' ונחמיאס, ח' (1982). שיטות מחקר במדעי החברה. תל-אביב: עם עובד.
8. פרס, י' ויציב, ג (1990). מבוא לשיטות מחקר במדעי ההתנהגות. ירושלים: אקדמון.
9. צבר בן-יהושע, נ' (1990). המחר האיכותי בהוראה ובלמידה. תל-אביב: מסדה.
10. קופפרברג, ע' וגרין, ד' (2001). : שיטת מחקר איכותית. חקר האני המקצועי באמצעות מיצוב פיגורטיבי: סקריפט, 2, 149-165.
11. קימן, צ' (1986). מבוא לשיטות מחקר. תל-אביב: דקל פרסומים אקדמיים.
12. קרינסקי, א' (2001). ביוגרפיות מקצועיות ככלי עזר בהכשרת המורה לספרות. תל-אביב: מכון מופ"ת.
13. Gubriom, J.B. & Holstein J.A (2002) . Handbook of Interview Research Context & Method. London: Sage Publication.
14. Schwandt, T.A. (1998) The Landscape of Qualitative Research: Theories and Issues. Constructivist, interpretivist approaches to human inquiry. In: N.K. Denzin & Y.S. Lincoln (Eds.), (pp. 221-259). Thousand Oaks: Sage.
15. Schwadt, T.A. (2000). Handbook of Wualitative Research Three epistemological stances for qualitative inquiry: Interpretivism, Hermeneutics, and Social Constructionism. In: N.K. Denzin & Y.S. Lincoln (Eds.). (2nd ed.) (pp. 189-213). Thousand Oaks: Sage.







שם הקורס: ניהול גן  (68045.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
ניהול מסגרות חינוכיות בגיל הרך


שם המורה: לוזית אודסר
משך הקורס: 1 ש"ש
אופי הקורס: שיעור
הקורס מיועד: שנה ד'

מטרות הקורס
1. סקירת גישות ניהול וישומן בקוריקולום של מסגרות חינוכיות שונות.
2. הכרת סגנונות ניהול והשלכותיהם.
3. עבודת צוות בגן, שילוב עובדים מדיסציפלינות שונות.
4. הכרת מוסדות ההדרכה והפיקוח על הגנים ועל מסגרות הגיל הרך.

תכני הקורס
1. סקירת מבנה מערכת החינוך, תוך בחינת ההבדלים בין מסגרות לגיל 0-3 לבין מסגרות לגילאים מבוגרים יותר 4-6.
2. הכרת דפוסי העבודה במעונות השונים ואבחנה בין העבודה במעון לעומת העבודה בגן הילדים.
3. הכרת גן הילדים כמערכת ארגונית, מהו ארגון, תהליכים ארגוניים, סביבה ותרבות ארגונית.
4. הכרת תפקיד הגננת – המנהלת, תוך התמקדות בתכנים הבאים: תיכנון, אירגון, הפעלה, תיאום ותקצוב.
5. עבודת צוות ומשמעותה, הכרת הגורמים הנלווים לעבודת הגננת – גורמים בתוך הגן ומחוצה לו.
6. עבודה מול הורים והשלכותיה.
7. ניהול צוות אפקטיבי – קשר עם גורמים בעלי עניין, פתרון בעיות – טיפול בקונפליקטים, ביקורת ומשוב.

דרישות הקורס
* השתתפות ונוכחות פעילה.
* קריאת מאמרים וחומר ביבליוגראפי.
* הכנת פעילות.
* הגשת תרגילים ומבחן.



ביבליוגרפיה


1. אביב, ש. (2008). שיטת מוננסורי והילד במאה ה-21. הד הגן ד'. 46-51.
2. ביגר, ח. (2003) הגננת כמנהלת ומנהיגה חינוכית, הד הגן תשס"ד א'. ס"ח.
3. בן צבי, ח. (2002) מודל מנהיגות מעצבת. הד הגן תשס"ג, ב, ס"ג.
4. דיין, י. (2005). בחירת תאוריה חינוכית בסיס לעשייה בגן. הד הגן ב'.84-95. הוצא מאתר גיל הרך. http://www.gilrach.co.il
5. דיין, י. (2004). שבע גננות מספרות על הקשר עם הורים. הוצא מאתר גיל הרך. http://www.gilrach.co.il
6. וייסינגר, ה. (1999) אינטליגציה רגשית בעבודה. אור עם.
7. טל, ק. (2002) הערכת ניהול שגרת חירום. הד הגן תשס"ב ד', ס"ו.
8. לב, י. (1995) מעון היום הקהילתי. מ.א. חבל מודיעין.
9. לוין, ג. (1989). גן אחר. קרית ביאליק: אח
10. מבורת, מ. (1998).DAP,DIP ושיטת זרימת הפעילות-תגובה למאמר. הד הגן ב'.77-79.
11. מיכאלי, מ. (1990) גן אחר. הד הגן א'. 104-107.
12. מכלוביץ, ר. (2001). אז מה עשית בגן היום?. הד הגן ב'.4-15
13. מרקוס, ר.(2001). בית הילדים של ד"ר מריה מונטסורי. הד הגן ב'. 44-53.
14. ניסים, ר.(1992). בשבילי הגן א' וב' ירושלים: מחלקת הפרסומים,משרד החינוך והתרבות.
15. פופר, מ. (1994) על מנהלים כמנהיגים. אוניברסיטת תל-אביב.
16. רבינוביץ, א. (1969). תורת הגן. אוצר המורה.
17. רות, מ. (1958). תורת הגן: פרקים על חינוך ילדים בגיל גן הילדים. מרחביה: ספרית
פועלים.
18. שוורץ, א. ניהול מסגרת לגיל הרך, מתיאוריה למעשה. הוצאת ש.י.א.י. ס., ירושלים.
19. הסתדרות המורים בישראל (1999) רג'יו אמיליה ואנחנו גיליון מיוחד. הד הגן ב' כסלו
תש"ס.

20. Berk, L.E. & Winsler, A.(1995). Scaffolding children's learning: Vygotsky and early childhood education. Washington D.C. : NAEYC.








68048.1.1   התנסות מודרכת א ב  
לא קיים סילבוס במערכת לקורס זה בשנה זו




שם הקורס: ניהול גן 2  (68050.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
ניהול מסגרות חינוכיות בגיל הרך


מטרות הקורס
1. סקירת גישות ניהול וישומן בקוריקולום של מסגרות חינוכיות שונות.
2. הכרת סגנונות ניהול והשלכותיהם.
3. עבודת צוות בגן, שילוב עובדים מדיסציפלינות שונות.
4. הכרת מוסדות ההדרכה והפיקוח על הגנים ועל מסגרות הגיל הרך.

תכני הקורס
1. סקירת מבנה מערכת החינוך, תוך בחינת ההבדלים בין מסגרות לגיל 0-3 לבין מסגרות לגילאים מבוגרים יותר 4-6.
2. הכרת דפוסי העבודה במעונות השונים ואבחנה בין העבודה במעון לעומת העבודה בגן הילדים.
3. הכרת גן הילדים כמערכת ארגונית, מהו ארגון, תהליכים ארגוניים, סביבה ותרבות ארגונית.
4. הכרת תפקיד הגננת – המנהלת, תוך התמקדות בתכנים הבאים: תיכנון, אירגון, הפעלה, תיאום ותקצוב.
5. עבודת צוות ומשמעותה, הכרת הגורמים הנלווים לעבודת הגננת – גורמים בתוך הגן ומחוצה לו.
6. עבודה מול הורים והשלכותיה.
7. ניהול צוות אפקטיבי – קשר עם גורמים בעלי עניין, פתרון בעיות – טיפול בקונפליקטים, ביקורת ומשוב.

דרישות הקורס
* השתתפות ונוכחות פעילה.
* קריאת מאמרים וחומר ביבליוגראפי.
* הכנת פעילות.
* הגשת תרגילים ומבחן.



ביבליוגרפיה


1. אביב, ש. (2008). שיטת מוננסורי והילד במאה ה-21. הד הגן ד'. 46-51.
2. ביגר, ח. (2003) הגננת כמנהלת ומנהיגה חינוכית, הד הגן תשס"ד א'. ס"ח.
3. בן צבי, ח. (2002) מודל מנהיגות מעצבת. הד הגן תשס"ג, ב, ס"ג.
4. דיין, י. (2005). בחירת תאוריה חינוכית בסיס לעשייה בגן. הד הגן ב'.84-95. הוצא מאתר גיל הרך. http://www.gilrach.co.il
5. דיין, י. (2004). שבע גננות מספרות על הקשר עם הורים. הוצא מאתר גיל הרך. http://www.gilrach.co.il
6. וייסינגר, ה. (1999) אינטליגציה רגשית בעבודה. אור עם.
7. טל, ק. (2002) הערכת ניהול שגרת חירום. הד הגן תשס"ב ד', ס"ו.
8. לב, י. (1995) מעון היום הקהילתי. מ.א. חבל מודיעין.
9. לוין, ג. (1989). גן אחר. קרית ביאליק: אח
10. מבורת, מ. (1998).DAP,DIP ושיטת זרימת הפעילות-תגובה למאמר. הד הגן ב'.77-79.
11. מיכאלי, מ. (1990) גן אחר. הד הגן א'. 104-107.
12. מכלוביץ, ר. (2001). אז מה עשית בגן היום?. הד הגן ב'.4-15
13. מרקוס, ר.(2001). בית הילדים של ד"ר מריה מונטסורי. הד הגן ב'. 44-53.
14. ניסים, ר.(1992). בשבילי הגן א' וב' ירושלים: מחלקת הפרסומים,משרד החינוך והתרבות.
15. פופר, מ. (1994) על מנהלים כמנהיגים. אוניברסיטת תל-אביב.
16. רבינוביץ, א. (1969). תורת הגן. אוצר המורה.
17. רות, מ. (1958). תורת הגן: פרקים על חינוך ילדים בגיל גן הילדים. מרחביה: ספרית
פועלים.
18. שוורץ, א. ניהול מסגרת לגיל הרך, מתיאוריה למעשה. הוצאת ש.י.א.י. ס., ירושלים.
19. הסתדרות המורים בישראל (1999) רג'יו אמיליה ואנחנו גיליון מיוחד. הד הגן ב' כסלו
תש"ס.

20. Berk, L.E. & Winsler, A.(1995). Scaffolding children's learning: Vygotsky and early childhood education. Washington D.C. : NAEYC.









שם הקורס: המוסיקה בשיקום הילד החריג  (68054.1.1)
    תשעג

תיאור הקורס:
מוסיקה בתרבויות העולם (מוסיקה אתנית)
המרצה: ד"ר רחל קולנדר
קורס סמסטריאלי
תיאור הקורס:
סקירת המוסיקה בתרבויות העולם בהקשרה ההיסטורי והחברתי-תרבותי. הסקירה נעשית על פי קטעים המאפיינים כל תרבות, על ידי פרמטרים של מצלול, מלודיה, מקצב ומבנה, ומדגישה את המרכיבים החשובים בכל אחת מן התרבויות.
תכני הקורס:
קולות וכלים באירופה כמבטאי התפיסה הטונלית, השפעות זרות באירופה, מקצבים וכלים באפריקה שמדרום לסהרה, אמריקה ככור היתןך, תרומתם של האינדיאנים להתפתחות המוסיקה באמריקה, המבע הבודד לסוגיו במזרח הרחוק, מקבץ מלודי במסורות השונות של המזרח הקרוב.


רשימה ביבליוגרפית ופירוט מלא של הקורס – במזכירות החוג




דרישות קדם:
דרישות הקורס:
השתתפות פעילה בשיעורים, ביצוע מטלות במהלך הקורס, מבחן מסכם